יום שבת, 29 בדצמבר 2007

מסיבת פרידה...


כפי שאתם יכולים לקרוא את סיכום דו"ח המחנות (מייד אחרי בלוג זה...) היה מדהים..
לכל המחנות נסענו נעמה, דפי שומשטייין משותפות 2000, מריל וייסמן מהמחלקה לחינוך ואנוכי. 2000 ק"מ של שיחות. את המסע הזה היטיבה נעמה לתאר בדברי הפרידה שכתבה ל"מסיבת הפרידה" שעשינו בחוף מרגיט כ- 150 ק"מ צפונית לדרבן. וזה הולך ככה:
החלטנו על מסיבת פרידה וכמובן שאירוע כזה דורש נאום פרידה, המסכם את התקופה אותה חלקנו יחד. אומנם בסך הכל שבועיים אך אינטנסיביים ומלאים בהרפתקאות וחוויות.
שבועיים בהם היינו צמודים שעות רבות כתף לצד כתף, במכונית, גומעים קלומטרים רבים של נופים עוצרי נשימה ומבקרים במחנות תנועות הנוער בדרום אפריקה. כעת, רגע לפני שכל אחד מאיתנו חוזר לשגרת חייו רציתי לעצור ולומר כמה מילים. לסגור מעגל.
אז מה היה לנו?
סופשבוע חלומי בקייפטאון שהחל במפגש אצל שועי הקהילה. ארוחה מכובדת שיחות על הא ודא ופוטנציאל לתרומה מהדרבנים. כך עופר, לא מבזבז רגע אחד - מפוקס וממוקד מטרה.
למחרת התפצלו כוחותינו שעדיין היו בשלבי גישוש ובדיקה הדדיים. דפי האמיצה הלכה לצלול עם כרישים ולוויתנים ושלושתנו, המבוגרים יותר בחרנו בבילוי סולידי יותר של ביקור בהר השולחן שכמעט קרס מהעומס של המבקרים בו .סיור לאורך חופי האוקינוס ההודי, ביקור בחוף הבולדרים ומפגש מחוייך עם הפינגווינים ומשם חזרה למנוחת צהריים קצרה שהתארכה באופן לא ברור ומפתיע עד שכבר עלה הספק לגבי היותנו בחדר או שמא בחרנו לצאת לבילוי זוגי ולנטוש אתכן- דפי ומריל לאנחותיכן.
בילינו את הערב בארוחת בשרים ונוצר הקליק הזה שלפעמים נוצר ולפעמים לא והוא שעושה את החוויה למשהו אחר, מיוחד ומחובר יותר.
כך כמעט שבועיים עברו עלינו, עם הבונים-דרור חדורי האידיאולוגיה, בני עקיבא שריגשו אותנו בערב שבת עד דמעות, עם נצ"ר שהביאו לנו מניחוחות המולדת ובית"ר עם המחנה הפסטורלי על גדות הנהר ובלב הג'ונגל.
בין לבין גיחות לבתי קפה ומסעדות, קניונים וטיולים באנג'י ופתיחה בקלפים . שיחות צפופות אל תוך הלילה, קפה והרבה עצירות לשירותים... שירים ישראליים, נופים מהממים , מרחבי הרים, אוקיינוס, נהרות ונחלים ומעבר לכל זה באופן מיוחד ואינו מובן מאליו חברות, פתיחות, הקשבה הרמוניה, צחוק, זרימה, התחשבות, אמפטיה, סימפטיה, קלילות, הנאה, שמחה ופרגון.
אומרים באסכולת הגשטלט שהשלם הוא יותר מסכום חלקיו, כמו במוסיקה לכל צליל יש את הייחוד שלו, אבל ביחד הצלילים יוצרים את המנגינה שהיא יותר מכל צליל בפני עצמו. הטיול הזה, היה למה שהיה בזכות הייחוד של כל אחד מאיתנו. בזכות הצליל שכל אחד מאיתנו הביא וביחד יצרנו את המנגינה שהייתה נעימה ועריבה לאוזן.
כל אחד מאיתנו הולך היום מפה לחיי היום יום. עבורי, לפחות וכמדומני לכל אחד מאיתנו - היה הטיול המשותף הזדמנות לראות ולחוות את הצד היפה שבבני האדם. את היופי שנוצר כשאנחנו באים ממקום של טוב, מרצון להינות, להעניק, לתת מעצמנו ולהשפיע מתוכנו ולמען אחרים. כשאנו באים ממקום כזה, של השלמה והיעדר תחרות, של הרמוניה ושיתוף פעולה, של זרימה וחוסר גאווה, רק טוב יכול לצאת.
אני שמחה על השבועיים הללו ומודה לכם שביליתם אותם איתנו,
נעמה
Ofer Dahan
World Zionist Organization
Jewish Agency for Israel
Director of Israel Centre
E mail: ofer@beyachad.co.za offerd@jafi.org
Personals:
http://picasaweb.google.com/oferdahan
http://oferdahan.spaces.live.com/

אין תגובות: