תמונה שווה אלף מילים? מסתכלים בתמונות האלה ומאמינים. מלכתחילה נעמה אמרה שכל הסימנים מעידים על כך שלא היינו צריכים לצאת לסדר בזימבאבווה.איזה סימנים? בואו נתחיל עם הרעיון.
הרעיון היה לבלות את סדר הפסח בקהילה היהודית בבולוואיו בזימבאבווה, להתארח אצל רב הקהילה, להביא ישראל וציונות לקהילה נכחדת ולדבר קצת על עלייה לישראל! בהמשך לטייל למפלי ויקטוריה ולחזור לדרום אפריקה. גם לתרום לקהילה, גם לעשות עלייה וגם לחגוג בעוד דרך את הבר מצווה של יונתן!
ולסימנים... במשך חודש ניסינו להשיג כרטיסים במחירים סבירים לבולוואר, ללא הצלחה. במשך חודש ניסינו לשכור רכב על מנת לנסוע מיוהנסבורג לזימבאבווה, התשובה הייתה אחידה: לאור המצב הפוליטי הרעוע בזימבאבווה כל חברות ההשכרה סירבו להשכיר לנו רכב שיחצה את הגבול... בצר לנו עדכנו את הרב אלימה (מזיבאבווה) שאנו לא מגיעים. הוא בתושיה התקשר לאוויס-זימבאבווה אשר ביצעו הזמנה עבורנו מזימבאבווה, לקחת רכב מדרום אפריקה לזימבאבווה וחזרה.
ביום שבו היינו אמורים לקחת את הרכב, הגיעו ה"בחורים"- בחורי הישיבה, שליחי תורה מציון מקייפטאון. ביקשו להשתמש ברכב של נעמה לנסוע איתנו לזימבאבווה. הסכמתי. עוד סימן: לא היה ברור מי הבעלים של הרכב. הרכב נמכר בזמנו לריצ'רד סאמרס- השליח של הבונים וממנו נמכר למרכז ישראל. עכשיו שרצינו לתת להם את הרכב- לא מצאנו את מסמכי הבעלות. טלפונים ויום שלם של השתגעות עד שגילינו שהרכב אכן עבר לבעלותנו... נפתרה בעייה אחת. נסעתי לסוכנות אוויס להביא את הרכב השכור וללא בעיה מיוחדת קיבלתי אותו... שעתיים אחר כך- התקשרתי לקבל את אישור המעבר עם הרכב בגבול מחברת ההשכרה והם נבהלו וביטלו את ההשכרה. נשארנו בלי רכב... החלטנו שלמרות הכל אנו נוסעים, אפילו ברכב המצ'וקמק שלנו...
קבענו עם הבחורים לשעה 04:00 בבוקר על מנת להגיע למעבר הגבול ראשונים ולא להתעכב.
הגענו הביתה בערב- הפסקת חשמל של 4 שעות. אחת מיני רבות... אי אפשר להתארגן על התיקים והמזוודות. התעוררנו ב- 03:15 כדי להתארגן.הבחורים הגיעו בזמן וב- 04:20 רצינו לצאת לדרך. לא מוצאים את המפתחות של הבית. להשאיר את הבית לא נעול? זה יוהנסבורג פה... אי אפשר. חיפוש קדחתני על ידי כולם הביא למציאת המפתחות אחרי כ-10 דקות כשהם נעוצות בדלת... ככה זה כשחושך בבוקר.
יצאנו לדרך. ברכב של נעמה "הבחורים" ואנה- עוזרת הבית שלנו מזימבאבווה שמצאה הזדמנות נפלאה לנסיעה אל קרוביה ומשפחתה.
נוסעים ונהנים מזריחה אפריקאית מופלאה. אחרי 4 שעות ו- 300 ומשהו קילומטרים נעמה ואני מגלים שהרכב שאחרינו של "הבחורים" נעלם. רגע אחר כך טלפון בהול: "עופר, תחזרו מהר, התהפכנו! " הסתובבנו וטסנו אליהם. 2 דקות אחר כך המחזה שנגלה לעיננו- מפחיד. הרכב נראה הפוך לגמרי בצד ההפוך של הכביש במרחק של 30-40 מטר מהכביש. סימני ההחלקה נראו למרחק של כמה עשרות מטרים על הכביש. הסתבר שכולם נרדמו באוטו, הנהג גם נמנם, הרכב סטה לשוליים, הנהג התעורר באופן פתאומי,ניסע להחזיר את הרכב לכביש, איבד שליטה ועל פי עדויות הבחורים ואנה, התהפך פעמיים לרוחב הכביש עד שנחת על הגג בשדה ליד.
הנס לא ניתן לתיאור במילים, כולם יצאו, זחלו מהרכב ללא פגע למעט פגיעות קלות מאוד. צריך עוד סימן לא היינו צריכים לנסוע? ...כמעט פסח בזימבאבווה...
הרעיון היה לבלות את סדר הפסח בקהילה היהודית בבולוואיו בזימבאבווה, להתארח אצל רב הקהילה, להביא ישראל וציונות לקהילה נכחדת ולדבר קצת על עלייה לישראל! בהמשך לטייל למפלי ויקטוריה ולחזור לדרום אפריקה. גם לתרום לקהילה, גם לעשות עלייה וגם לחגוג בעוד דרך את הבר מצווה של יונתן!
ולסימנים... במשך חודש ניסינו להשיג כרטיסים במחירים סבירים לבולוואר, ללא הצלחה. במשך חודש ניסינו לשכור רכב על מנת לנסוע מיוהנסבורג לזימבאבווה, התשובה הייתה אחידה: לאור המצב הפוליטי הרעוע בזימבאבווה כל חברות ההשכרה סירבו להשכיר לנו רכב שיחצה את הגבול... בצר לנו עדכנו את הרב אלימה (מזיבאבווה) שאנו לא מגיעים. הוא בתושיה התקשר לאוויס-זימבאבווה אשר ביצעו הזמנה עבורנו מזימבאבווה, לקחת רכב מדרום אפריקה לזימבאבווה וחזרה.
ביום שבו היינו אמורים לקחת את הרכב, הגיעו ה"בחורים"- בחורי הישיבה, שליחי תורה מציון מקייפטאון. ביקשו להשתמש ברכב של נעמה לנסוע איתנו לזימבאבווה. הסכמתי. עוד סימן: לא היה ברור מי הבעלים של הרכב. הרכב נמכר בזמנו לריצ'רד סאמרס- השליח של הבונים וממנו נמכר למרכז ישראל. עכשיו שרצינו לתת להם את הרכב- לא מצאנו את מסמכי הבעלות. טלפונים ויום שלם של השתגעות עד שגילינו שהרכב אכן עבר לבעלותנו... נפתרה בעייה אחת. נסעתי לסוכנות אוויס להביא את הרכב השכור וללא בעיה מיוחדת קיבלתי אותו... שעתיים אחר כך- התקשרתי לקבל את אישור המעבר עם הרכב בגבול מחברת ההשכרה והם נבהלו וביטלו את ההשכרה. נשארנו בלי רכב... החלטנו שלמרות הכל אנו נוסעים, אפילו ברכב המצ'וקמק שלנו...
קבענו עם הבחורים לשעה 04:00 בבוקר על מנת להגיע למעבר הגבול ראשונים ולא להתעכב.
הגענו הביתה בערב- הפסקת חשמל של 4 שעות. אחת מיני רבות... אי אפשר להתארגן על התיקים והמזוודות. התעוררנו ב- 03:15 כדי להתארגן.הבחורים הגיעו בזמן וב- 04:20 רצינו לצאת לדרך. לא מוצאים את המפתחות של הבית. להשאיר את הבית לא נעול? זה יוהנסבורג פה... אי אפשר. חיפוש קדחתני על ידי כולם הביא למציאת המפתחות אחרי כ-10 דקות כשהם נעוצות בדלת... ככה זה כשחושך בבוקר.
יצאנו לדרך. ברכב של נעמה "הבחורים" ואנה- עוזרת הבית שלנו מזימבאבווה שמצאה הזדמנות נפלאה לנסיעה אל קרוביה ומשפחתה.
נוסעים ונהנים מזריחה אפריקאית מופלאה. אחרי 4 שעות ו- 300 ומשהו קילומטרים נעמה ואני מגלים שהרכב שאחרינו של "הבחורים" נעלם. רגע אחר כך טלפון בהול: "עופר, תחזרו מהר, התהפכנו! " הסתובבנו וטסנו אליהם. 2 דקות אחר כך המחזה שנגלה לעיננו- מפחיד. הרכב נראה הפוך לגמרי בצד ההפוך של הכביש במרחק של 30-40 מטר מהכביש. סימני ההחלקה נראו למרחק של כמה עשרות מטרים על הכביש. הסתבר שכולם נרדמו באוטו, הנהג גם נמנם, הרכב סטה לשוליים, הנהג התעורר באופן פתאומי,ניסע להחזיר את הרכב לכביש, איבד שליטה ועל פי עדויות הבחורים ואנה, התהפך פעמיים לרוחב הכביש עד שנחת על הגג בשדה ליד.
הנס לא ניתן לתיאור במילים, כולם יצאו, זחלו מהרכב ללא פגע למעט פגיעות קלות מאוד. צריך עוד סימן לא היינו צריכים לנסוע? ...כמעט פסח בזימבאבווה...
Ofer Dahan
World Zionist Organization
Jewish Agency for Israel
Director of Israel Centre
E mail: ofer@beyachad.co.za offerd@jafi.org
Personals:
http://picasaweb.google.com/oferdahan
http://oferdahan.spaces.live.com/
World Zionist Organization
Jewish Agency for Israel
Director of Israel Centre
E mail: ofer@beyachad.co.za offerd@jafi.org
Personals:
http://picasaweb.google.com/oferdahan
http://oferdahan.spaces.live.com/
.jpg)