יהודי, ציוני וישראלי: אפריל 2008

יום שבת, 26 באפריל 2008

...כמעט פסח בזימבאבווה...

תמונה שווה אלף מילים? מסתכלים בתמונות האלה ומאמינים. מלכתחילה נעמה אמרה שכל הסימנים מעידים על כך שלא היינו צריכים לצאת לסדר בזימבאבווה.איזה סימנים? בואו נתחיל עם הרעיון.
הרעיון היה לבלות את סדר הפסח בקהילה היהודית בבולוואיו בזימבאבווה, להתארח אצל רב הקהילה, להביא ישראל וציונות לקהילה נכחדת ולדבר קצת על עלייה לישראל! בהמשך לטייל למפלי ויקטוריה ולחזור לדרום אפריקה. גם לתרום לקהילה, גם לעשות עלייה וגם לחגוג בעוד דרך את הבר מצווה של יונתן!
ולסימנים... במשך חודש ניסינו להשיג כרטיסים במחירים סבירים לבולוואר, ללא הצלחה. במשך חודש ניסינו לשכור רכב על מנת לנסוע מיוהנסבורג לזימבאבווה, התשובה הייתה אחידה: לאור המצב הפוליטי הרעוע בזימבאבווה כל חברות ההשכרה סירבו להשכיר לנו רכב שיחצה את הגבול... בצר לנו עדכנו את הרב אלימה (מזיבאבווה) שאנו לא מגיעים. הוא בתושיה התקשר לאוויס-זימבאבווה אשר ביצעו הזמנה עבורנו מזימבאבווה, לקחת רכב מדרום אפריקה לזימבאבווה וחזרה.
ביום שבו היינו אמורים לקחת את הרכב, הגיעו ה"בחורים"- בחורי הישיבה, שליחי תורה מציון מקייפטאון. ביקשו להשתמש ברכב של נעמה לנסוע איתנו לזימבאבווה. הסכמתי. עוד סימן: לא היה ברור מי הבעלים של הרכב. הרכב נמכר בזמנו לריצ'רד סאמרס- השליח של הבונים וממנו נמכר למרכז ישראל. עכשיו שרצינו לתת להם את הרכב- לא מצאנו את מסמכי הבעלות. טלפונים ויום שלם של השתגעות עד שגילינו שהרכב אכן עבר לבעלותנו... נפתרה בעייה אחת. נסעתי לסוכנות אוויס להביא את הרכב השכור וללא בעיה מיוחדת קיבלתי אותו... שעתיים אחר כך- התקשרתי לקבל את אישור המעבר עם הרכב בגבול מחברת ההשכרה והם נבהלו וביטלו את ההשכרה. נשארנו בלי רכב... החלטנו שלמרות הכל אנו נוסעים, אפילו ברכב המצ'וקמק שלנו...
קבענו עם הבחורים לשעה 04:00 בבוקר על מנת להגיע למעבר הגבול ראשונים ולא להתעכב.
הגענו הביתה בערב- הפסקת חשמל של 4 שעות. אחת מיני רבות... אי אפשר להתארגן על התיקים והמזוודות. התעוררנו ב- 03:15 כדי להתארגן.הבחורים הגיעו בזמן וב- 04:20 רצינו לצאת לדרך. לא מוצאים את המפתחות של הבית. להשאיר את הבית לא נעול? זה יוהנסבורג פה... אי אפשר. חיפוש קדחתני על ידי כולם הביא למציאת המפתחות אחרי כ-10 דקות כשהם נעוצות בדלת... ככה זה כשחושך בבוקר.
יצאנו לדרך. ברכב של נעמה "הבחורים" ואנה- עוזרת הבית שלנו מזימבאבווה שמצאה הזדמנות נפלאה לנסיעה אל קרוביה ומשפחתה.
נוסעים ונהנים מזריחה אפריקאית מופלאה. אחרי 4 שעות ו- 300 ומשהו קילומטרים נעמה ואני מגלים שהרכב שאחרינו של "הבחורים" נעלם. רגע אחר כך טלפון בהול: "עופר, תחזרו מהר, התהפכנו! " הסתובבנו וטסנו אליהם. 2 דקות אחר כך המחזה שנגלה לעיננו- מפחיד. הרכב נראה הפוך לגמרי בצד ההפוך של הכביש במרחק של 30-40 מטר מהכביש. סימני ההחלקה נראו למרחק של כמה עשרות מטרים על הכביש. הסתבר שכולם נרדמו באוטו, הנהג גם נמנם, הרכב סטה לשוליים, הנהג התעורר באופן פתאומי,ניסע להחזיר את הרכב לכביש, איבד שליטה ועל פי עדויות הבחורים ואנה, התהפך פעמיים לרוחב הכביש עד שנחת על הגג בשדה ליד.
הנס לא ניתן לתיאור במילים, כולם יצאו, זחלו מהרכב ללא פגע למעט פגיעות קלות מאוד. צריך עוד סימן לא היינו צריכים לנסוע? ...כמעט פסח בזימבאבווה...

Ofer Dahan
World Zionist Organization
Jewish Agency for Israel
Director of Israel Centre
E mail: ofer@beyachad.co.za offerd@jafi.org
Personals:
http://picasaweb.google.com/oferdahan
http://oferdahan.spaces.live.com/

בית על הנהר

בית על הנהר נשמע כמו שם של שיר ישן של להקה בשם סטיקס (מקלות). לא מדובר בזה ואפילו לא במשהו דומה.
החלטנו על חופשה משפחתית רגועה של יומיים. שמעתי מחבר על נהר הואאל, כשעה מיוהנסבורג. נראה לי מוזר אך מסקרן. שיטוט קצר באינטרנט ומצאנו את הספקים של בתצי נהרות.
האתר מספר ששוכרים מעין יאכטת נהרות המצוידת בכל טוב וכל מה שצריך זה להביא את האוכל.
עשינו בוקינג, התארגנו ויתאנו לדרך. אכן שעה נסיעה ואנו באחוזה פרטית. עוד כמה דקות והגענו לנהר ולמזח. 5 בתי נהרות קשורים בשורה.
בעלת הבית עושה לנו סיור ומתגלה עולם חדש: חדר שינה מפנק, מטבחון, פינת אוכל, שירותים ומקלחת (נו- לא משהו), מערכת סטריאו, סיפון אחורי עם מקום לארוחות בוקר ומנגל, סיפון עליון לשיזוף וכל זה זז עם מנוע קטן אך מספיק! לא צריך רשיון.
ההתרגשות גדולה ואנו יוצאים לדרך. לקח כמה דקות עד שהבנים לוקחים פיקוד בהתרגשות רבה על ההגה, נעמה ואני עולים לסיפון העליון ואנחנו בעננים מרוב אושר.
יצאנו להפלגה במעלה הנהר. האוניה הקטנה שלנו מצוידת במפות, תצא"ות והמלצות לעצירות בדרך. האמת, איפה אפשר להתברבר? מעלה הנהר ומורד הנהר, בצדדים חוף... הנהר עצום. רחב. לאורכו בתי מיליונרים מדהימים. אחוזות ממש. לכל אחד סירה, אופנועי ים וכ"ו החונים ממש על הגדה. משטחי דשא עצומים.
אנחנו מפליגים לאיתנו, שלמה ארצי או לחילופין ארקדי דוכין ברמקולים, שלווה מדהימה מסביב. לאט לאט הנוטף מתחלף ואנו מתקרבים לאיזורים ללא בתים. לקחנו את אחד מההסתעפויות של הנהר ושטנו בתוך טבע אפריקאי מהמם. ציפורים בכמויות ומגוון עצום, צמחיה יפהפיה, דגים שמקפצים מסביבנו, יונן ויואב מתרגשים עם חכות ומנסים לדוג. חוויה מדהימה.
שקיעה מתקרבת ואיזו שקיעה! הצבעים חזקים, הנוף משתךב באופן מהמהם ויונתן הגדיר את מה שראינו שם כ"שומר מסך בווינדוז" ...
על פי הנחיות בעלי הסירה,השלכנו עודן ללילה הראשון שלנו באמצע הנהר.
מסתבר שחנינו במקום לא משהו- על החוף היה פאב/מועדון ועש שעה מאוד מאוחרת לא הפסיקה המוסיקה והרעש. לפחות לא הרגשנו לבד...
בוקר בא ואנו מתארגנים לארוחה טובה שנעמה ארגנה. דיון קצר והחלטנו להתקשר לבעלי הבית ולקחת את הסירה ליום נוסף! פשוט הכיף לא יכול להיגמר כל כך מהר.
המשכנו במעלה הנהר והגענו לקזינו... קזינו עם פארק מים בתוכו. חנינו את הסירה-בית. נעלנו הכל והופ אנו בקזינו. הילדים רתים לפארק המים ונעמה ואני בשוק המזכרות הצמוד. 3 שעות ואנו שוב על הנהר. מפליגים, מוסיקה, שמש, מים ושמיים. יואב מנגן בגיטרה- כיף!!!
הגענו לחוף וראינו הרבה חושי מגבעות. ילדים יהודיים. שאלה , שניים העלו שלאחד הילדים יש בר מצווה וההורים שכרו את המלון לחוף הנהר, הזמינו את כל החברים ומקיימים במקום את חגיגת בר המצווה.
עוד ראינו שיש במקום סקי, סירות מהירות להשכרה ואבובים נגררים. יואב ויונתן ביקשו כל כך יפה שלא יכולנו לסרב... סירה מהירה סחבה אותם על הנהר במהירויות והשניים צורחים מהנאה!
חזרנו לבית-סירה שלנו ללילה נוסף והפעם בחרנו מקום שקט... העוגן הושלך ויאללה מכינים מנגל. נעמה טיבלה עופות, סלטים, צלחות, מטבלים ושתייה והכל על הסיפון האחורי הקטן. איזו ארוחת מלכים מדהימה.
עוד כמה שירים והולכים לישון. הפעם שקט מסביב. באמצע הלילה שמעתי את הסירה מתנדנדת כמעא. יצאתי מהמיטה החמה והחדר המפנק כדי לגלות שאנו נסחפים!!! בדיקה מהירה מגלה שהעוגן לא מגיע לקרקעית. הערתי את כולם על מנת שלא יחששו. התנעתי המנוע והתקרבתי לחוף. מצאתי מעגן של בית הנמצא בבניה וחנינו במעגן של הבית הפרטי.
הבוקר הביא ואתנו להסתכל מסביב ולגלות מגוון חיות מסביבנו: פרות, עיזים, ברווזים (המון) ציפורים, אנפות ומה לא, ממש גן חיות..
שוב ארוחת בוקר וכבר יש הרגשה של סיום ההרפתקאה במעלה הנהר המדהימה שלנו.
יצאנו לדרך, חוקרים את הגדות והנוף מסביבנו, הפעם במורד הנהר. עוד 3-4 שעות הפלגה רגועה והגענו חזרה למעגן בית הסירות. כל המשפחה הגדירה את החוויה כאחת החוויות היפות ביותר שחווינו בדרום אפריקה.

סמינר שליחים ויום הולדת- מרץ 2008

מי יכול לומר משפט כמו: " איפה פיגועי האיכות של פעם?" ומתי?
כותרת הבלוג הזה מעידה על האירוע, סמינר שליחים דרום אפריקה. התיזמון של המשפט- הרצאת הביטחון של הקב"ט שלנו- גלעד תורג'מן. זהו קיבלתם מי אמר ומתי. הסיטואציה אבסורדית משהו.. בכלל סמינר השליחים (שלי כבר הרביעי) היה משהו מיוחד. משלחת כמעט חדשה לגמרי למעט משה ובוקי ואני. כל השליחים- חדשים.
תמיד יש את הדילמה מתי לעשות סמינר שליחים. עשית באוקטובר- נובמבר, זה כבר סמינר שבו כל השליחים על סף סיום השליחות ומה? לבנות תוכנית עבודה שתחייב את השליחים הבאים? עשית סמינר במרץ- השליחים רק הגיעו לשליחות, לא תמיד יודעים על מה מדובר ומה אפשר לעשות במסגרות אליהם נשלחו.
החלטנו שעושים 2 סמינרים בשנה, האחד במרץ המוקדש לחינוך ומתקיים בקייפטאון והשני ממוקד עלייה ומתקיים ביוהנסבורג.
החלוקה בין משה וביני הייתה שהסמינר שמתקיים בקייפטאון מאורגן שם על ידו והמשלחת וזה המתקיים ביוהנסבורג מאורגן על ידי ועל ידי המשלחת כאן.
עכשיו אנחנו בקייפטאון.
הסמינר שאורגן להפליא על ידי משה, נועה, חגית ועומר כלל לצד כניסה לעולם החינוך היהודי הפורמלי והבילתי פורמלי, רגעים מרגשים ומיוחדים ואף ביזאריים משהו.
- תפילת ערבית בגנים הלאומים קירסטנבוש בקייפטאון, עשינו שם את פעילות ההיכרות ואח"כ חגגנו לי יום הולדת (הפתעה...). בזמן זה נכנסו אלפי אנשים לקונצרט בגנים. פעילות ההיכרות הסתיימה ואלפי אנשים החלו לזרום החוצה, דרכנו. מה לעשות ובדיוק הזמן לתפילת ערבית? מתפללים... אלפי אנשים עוברים על פנינו באחד הנופים היפים בעולם ואנחנו בתפילת ערבית. סוריאליסטי.
- -פעילות לימוד בחברותא נבחרה להתקיים בחוף מהמם בשם לנדנדנו (שם סקוטי בכלל). נוסעים לאורך קוו החוף המהם. מגיעים, מחנים ויורדים לחוף. מבעד ליער מתגלה חוף לבן מצולק בבולדרים ענקיים וכמה משפחות בודדות המבלות על החוף. שיירת שליחי הסמינר נעצרת לפתע. מה קורה? אני שואל. מסתבר שיש בעיה... על החוף במרחק מאות מטרים משתזפות מספר בחורות/אמהות עם בגד ים. ערן טוען שאסור לרדת לחוף זה. דיון קצר בין הרבנים (והיו איתנו 4! ) והוחלט שניתן לעבור בקצה החוף למקום מבודד. עוברים. התמקמנו בחוף בצל העצים. הרב אורדמן, ראש הישיבה מוביל את הכוח ומדבר ומסביר תוך כדי הליכה. בשלב מסויים הוא מסתובב וההפתעה מוחלטת: במקום כל השליחים, הולכות אחריו 2 בנות דרא"פ צעירות בביקיני מינימלי. אשר יגורנו בא. ערן פותח שוב בטיעון שאסור להיכנס לחוף הזה. בינתיים הילדים של הרב אלימה מורידים נעליים ורצים למים. הרב בעקבותם. הוא חזר כעבור מספר דקות. לכל כוחותינו שלום. ערן טוען בלהט ש"גם עם עוצמים עיניים ועוברים בפח זבל אי אפשר להימנע מהריח" . טיעונו לא התקבל והלימוד בחברותא התקיים בהצלחה רבה.
- היו גם רגעים מרגשים אחרים: נועה שהתנשקה עם כלב ים (איחחחסססס... ), ערן שנתן הרצאה מאלפת על אנטישמיות, משלחת שהלכה להחליק על הקרח וכמעט השאירה שם ידיים ורגליים שלא לדבר על שלל נפילות, התחלקויות ושאר מריעין בישין...היה סמינר מדהים, מגבש, מרגש ומלא בידע, והעשרה. אחד ההישגים הגדולים של הסמינר היה ההתגייסות של הרב אורדמן, הרב לוויטץ והבחורים להיות חלק מהמשלחת! גילינו גם את היכולות של עומר , היצירתיות של נועה ודורון (קליפ סיכום סמינר מדהים) , הרצינות של חגית, הקלילות של הרב דוד אלימה, הרצון למעורבות של אלי רומנו, העומק של מכאל, הממוקדות של בוקי, ההשקעה הבילתי נגמרת של טליה, ההפתעה בדמותו של הרב הילל לב ציון מפורט אליזבט והמעורבות של עליזה. אחלה משלחת. אחלה סמינר!

הפתעת העלייה מדרבן

הפדרציה הציונית בדרבן או כמו שהיא נקראת: "קווזולו נטאל זיוניסט קוואנסיל" התארגנה לכנס הדו שנתי שלה לבחירת הנהלה חדשה, סקירה על הפעילות שלהם בשנתיים האחרונות וסקירה לבאות.
במסגרת זו הוזמנתי לתת סשן עלייה קצר.
חשבתי שלבוא לדרבן רק בשביל דיווח של 15 דקות זה מיותר ויצרתי קשר עם לוריין- רכזת הפדרציה וביקשתי ממנה לשלוח הודעה ששליח הלעייה מגיע ומי שמעוניין במידע- מוזמן לפגישה.
התגובה הייתה מפתיעה: תוך שעתיים הלו"ז של יום הביקור הראשון שלי היה מלא במעוניינים בפגישות עלייה.
עשיתי הערכת מצב מהירה והחלטתי להישאר יום נוסף. עדכנתי את לוריין ותוך עוד שעתיים גם יום זה היה מלא בפגישות! "גב אל גב" כמו שאומרים.
יום וחצי בדרבן הולידו עוד 18 משפחות המעוניינות בעלייה. דרבן, קהילה בת 1000-1200 איש שהעלייה לא הייתה בסדר היום הציבורי שלה פתאום מולידה היענות יפה לעלייה....

אירוחים והתארחויות

וואו... כמה אירוחים והתארחויות היו לנו לאחרונה. ממש תחנת רכבת. הגענו למצב שכמעט ולא היה לנו שבת פנויה לבד כמשפחה...
בפן המקצועי הגיעו לכאן לסיוע, כל אחד בזמנו- דורון קליין מטלפד, מוריס זינגר מהסוכנות היהודית וחווה שופמן מהמחלקה לזכאות- כל אחד בא על מנת לתרום במשהו להתגבר על זרם העולים הגדל בכל יום.
בהיבט האישי, הוזמנו לערב הפתיחה של מסע התרומות לקרן היסוד (IUA), ערב מפואר, מרהיב. בילינו ארוחת ערב שבת אצל רבקה סרקי ומשפחתה- מנהלת תורה אקמי בנות. אשה מרשימה ביותר. עוד ארוחת ערב שבת אצל משפחת מנקוביץ שם התארחו גם בוו גולדמן ורולין מרקס מצוות המדיה וכן נעמי דינור. משפחת מנקוביץ עולה לישראל בסוף השנה ודבי עובדת במרכז ישראל עכשיו במחלקה לעלייה.
עוד התארחו אצלנו נועה מקייפטאון, משה לדרמן ועכשיו גם ישי אלוני- שליח נצ"ר ואחותו בתום טיול ארוך באפריקה.
לא משעמם לרגע...

יום הולדת לנעמה בדראקנסברג

הדראקנסברג, הם הרי הדראקון בדרום אפריקה. שרשרת הרים נישאים הנמתחת לאורך כ- 250 ק"מ ומהווה בחלקה את הגבול בין דרא"פ ללוסוטו. הדראקנסברג הוגדרו כאחד מאתרי הטבע היפים בעולם לשימור וכך אכן קורה. הדרום אפריקאים אינם בונים ואינם מאפשרים לאף אחד לגור בתוך ההרים. כל המלונות, ימרים, בתים, חוות וכ"ו- נושקים למרגלות ההרים.
הדראקנסברג הוא גם המקום האהוב על נעמה בדרום אפריקה וכיוון שכך החלטנו לחגוג לנעמה יום הולדת במקום שהיא הכי אוהבת.
כבר בביקור הקודם בדראקנסברג, הביקור של נעמה עם מירי, היא מצאה בתי נופש למרגלות החלק המרכזי של הדראקנסברג השייכים לזוג פנסיונרים לא מבוגרים אשר לקחו את כספי הפרישה שלהם מיוהנסבורג והלכו לממש את החלום שלהם לגור מול הנוף הקסום הזה. הזוג, פרופסור לתיאולוגיה ותקציבאית של בנק גדול בדרא"פ, התאהבו בנעמה (זה באמת לא קשה מידי... ) וכאשר בישרנו שאנו מגיעים לחגוג את יום ההולדת שלה בדראקנסברג ולהתארח אצלם- השמחה הייתה גדולה!.
הנסיעה לדראקנסברג לא קצרה, 4-5 שעות ואנחנו כבר מורגלים (כמעט) בנסיעות ארוכות מאוד. הדרך יפה, הכבישים נוחים. עוצרים בדרך, נהנים מהנוף, מהאנשים.
נסיעה בתוך הדראקנסברג מביאה אותנו לאיזור שנראה כאילו נלקח מציור: גבעות ירוקות מחולקות על ידי חקלאים מקומיים, נחל, פרות, כבשים ובראש הגבעה 3 בתים יפים וחדשים- הצימרים שלנו...
הגענו והתקבלנו בסבר פנים יפות. חדר הפתוח לנוף המשגע ולהרים הירוקים והכל כך יפים מולנו. מה צריך יותר?
את הערב הראשון בילינו עם הזוג המארח, זוג חברים חוואים שכנים ואורחת נוספת בצימרים. לצד הצימרים בנה הזוג המארח בריכה (ככה זה כאן, בכל מקום יש בריכה... אף אחד לא שוחה בה אבל היא שם) ופרגולה סגורה. בקבוק יין ומסתבר שיש מנהג קבוע במקום- פעם פעמיים בשבוע הזוג הנחמד מקיים ערב ריקודים סלוניים. הערב היה אחד מהם... שיחה לתוך הלילה והחבורה מפעילה טיים עם מוסיקה רומנטית ומתחילים לחולל. הזוג המארח ממש מפליא לרקוד ואנחנו נהנים להסתכל.
זוג החוואים שבא התגלה כזוג מאוד חברותי וחביב, אפריקנרים מקומיים. בתום הערב הם הזמינו אותנו לבוא אליהם למחרת.
למחרת קמתי בחמש בבוקר רק כדי להסתכל על הזריחה המשגעת מעל הדראקנסברג. את ראשי אחד ההרים כיסו עננים קלים, קרני השמש הראשונות נגעו בחלק מהשדות והמראה- עוצר נשימה. צילמתי, אבל איפה היופי המקיף אותך ב- 360 מעלות לעומת המצלמה התופסת חלק קטן וזווית מסוימת בלבד... עוול לנוף. בכל זאת צילמתי, שיהיה לזכור. נעמה הצטרפה וישבנו בשקט למול ההוד וההדר הנחשף לשמש העולה, מתפעלים מכל רגע שהנוף משתנה בו. יום הולדת שווה.
שעתיים אחר-כך אנו מוזמנים לארוחת בוקר מפנקת מול הנוף המשגע. עוד תענוג קטן-גדול.
יצאנו לטיול ברכב בסביבה, הגענו ממש למרגלות ההרים, ביקרנו בסדנת אומנות קרמיקה מדהימה והחלטנו לבקר את זוג החוואים מאתמול בערב. השניים חיים בסגנון שונה ממה שמוכר לנו ביוהנסבורג, שטחים עצומים, ללא גדרות, עצים בלי סוף ותחושת חופש ובטחון. ישבנו איתם ועם ביתם בצל העצים לשיחה קולחת ואחרי כשעה וחצי המשכנו. נפתח לנו צוהר נוסף לסגנון חיים דרום אפריקה האפריקנרית- חקלאית. נסיעה קצרה משם (הכל דרכי עפר) ומגיעים לצומת. לצד הדרך, ילד כושי שכאשר רואה אותנו מתחיל לרקוד במרץ. עצרנו כדי לתת לו קצת כסף וסוכריות שהיו לנו ברכב. מתוך השיחים הופיעו לפתע 3 ילדים קטנים ממנו (בני 3-5), עירומים. 10 דקות אחרי הפגישה עם אפריקה האפריקנרית נפגשנו עם אפריקה השחורה החיה בעוני.
חזרנו לצימר שלנו למנוחת אחה"צ ועם ערב יצאנו לארוחה במלון מפואר "דראקנסברג סאן הוטל" , ארוחת אכול כפי יכולתך. הזמנו את הזוג המארח הנחמד ועברנו ערב נעים וטעים.
עוד בוקר מדהים קיבל את פנינו למחרת היום והבוקר עבר בנעימים עם ארוחת הבוקר המפורסמת.
פרידה מהמארחים והפתעה- הם, כמתנת יום הולדת לא הסכימו לתשלום עבור שלושת הימים שהיינו שם!
טיול קצר בסביבה סיכם יום הולדת מדהימה לאשה מדהימה.

יהודי, ציוני וישראלי

קישורים