היוזמה הייתה של דפי קרמר מנהלת "אמונה" שפנתה עם הרעיון לארגן סמינר להקניית כלים להתמודדות עם אנטישמיות. הרעיון נפל על אוזניים קשובות ובעיתוי מושלם. בדיוק באותו זמן אגודת הסטודנטם היהודים הדרום אפריקאים קיימו דיון/עימות עם נציגי ארגון הסולידריות הפלשתיני באוניברסיטת וויטס. הסטודנטים הוכו שוק על ירך והמבוכה הייתה גדולה. לצד זה הסטודנטים היהודיים חשופים כל יום יותר יותר להטרדות מצד סטודנטים וארגונים פלסטינים כמו גם לאמירות אנטישמיות.
במקביל במערכת החינוך היהודית הדרום אפריקאית, מורים מגלים שהתלמידים החשופים לתקשורת משתמשים בטרמינולוגיה בעייתית (ישראל כמדינת אפרטהייד, גזענות על רקע זכות השיבה של הפלסטינים ועוד) ולמורים (שחלקם אגב לא יהודיים) אין את הכלים להתמודד עימה.
לפיכך וממקום זה נכנסנו לשיחות ופגישות עם גורמים שונים בקהילה: הפדרציה הציונית הדרום אפריקאית, ועד הנציגים היהודיים, וויצ'ו דרא"פ, ועד החינוך היהודי, בוסטון קולג', קרן פינקוס ועוד.
מהלך הדיונים עימם הוביל לשינויים כאלה בתכנית אך התוכנית הבסיסית נשארה כמות שהיא: תוכנית בת שנה עם פגש חד יומי אחת לחודש במהלכו יתקיימו מספר סשנים עם מרצים שונים, בעלי רקע שונה במביאם פרספקטיבות שונות להתמודדות עם הסוגייה.
לאחר קבלת הסכמת ועד החינוך למתן מענק למורים שישתתפו בסמינר לאורך כל השנה פנינו לארגונים שונים כמו הסטודנטים, תנועות הנוער וצוות התגובות העיתונאי להשתתף במפגשים השונים. ההסכמה הייתה גורפת. יש כאן צורך.
הרעיון היה לפתוח "בגדול" ולכן המרצה המוביל ליום הראשון, לסשן הפתיחה היה ניל לזארוס. מרצה בעל שם בתחום. הפנייה ל"הגשמה" הייתה אך טבעית וזכינו מייד בהיענות והסכמה לסיוע בשליחתו של המרצה כמו גם במימון חלק מההוצאות הכרוכות בהבאתו (והן גבוהות).
התאריך נקבע. פנינו לשיווק התוכנית. פנינו לארגונים השונים שיפנו למשתתפיהם. הפקנו פלייר, פוסטר תואם ומודעה בעיתון. יצאנו לשיווק אירוע הפתיחה כשבועיים לפני האירוע עצמו (קצת מאוחר). תיאמנו את כל התיאומים הקשורים לקיום האירוע ב"ביחד": אולם, כיבוד, שתייה, מקרן, דקורציה, וכמובן מזכירות.
יום האירוע היה מותח: יגיעו אנשים או לא יגיעו? ליום זה נקבעו 4 סשנים: סשן מורים, סשן לסטודנטים ותנועות הנוער, סשן לצוות התגובות העיתונאי וסשן לבני עקיבא והמזרחי.
לסשן המורים הראשון בשעה היעודה הגיעו מעט אנשים אולם באיחור של כ- 15 דקות והמון כסיסת ציפורניים הגיעו כ- 150 איש! הללויה. ניל לזרוס סיפק את הסחורה ובגדול. הרצאתו הייתה סוחפת מרתקת והציגה מודל בסיסי להתמודדות. הסשן הסתיים במחיאות כפיים סוערות ופליטת אנחת רווחה מצידנו.
הסשן השני היה הכי פחות צפוי כיוון שלסטודנטים יש "שם" של לא צפויים, לא מעורבים וכ"ו. להפתעתנו הרבה הגיעו כ- 100 משתתפים! סטודנטים סקרנים, בוגרי תנועות נוער מעורבים ועוד.
הסשן השלישי היה צפוי להיות הצלחה והיה כזה: צוות התגובות העיתונאי ביקשו לא קבל הרצאה אלא להתמקד בשאלות ותשובות וכך היה. ניל לזארוס עצמו ציין בסיפוק את המפגש איתם. מפגש אינטלקטואלי מרתק.
בסה"כ וכולל הסשן עם בני עקיבא היו לנו 350 איש ביום הראשון לסמינר האנטישמיות ואנו מקווים להמשיך ולגרות ולמשוך את הקהל למפגשים הבאים.
התודות הן בראש וראשונה לדפי קרמר ול"הגשמה" על היוזמה, התמיכה והליוי הרציני.פרויקט מרשים ואמיתי.
Ofer Dahanבמקביל במערכת החינוך היהודית הדרום אפריקאית, מורים מגלים שהתלמידים החשופים לתקשורת משתמשים בטרמינולוגיה בעייתית (ישראל כמדינת אפרטהייד, גזענות על רקע זכות השיבה של הפלסטינים ועוד) ולמורים (שחלקם אגב לא יהודיים) אין את הכלים להתמודד עימה.
לפיכך וממקום זה נכנסנו לשיחות ופגישות עם גורמים שונים בקהילה: הפדרציה הציונית הדרום אפריקאית, ועד הנציגים היהודיים, וויצ'ו דרא"פ, ועד החינוך היהודי, בוסטון קולג', קרן פינקוס ועוד.
מהלך הדיונים עימם הוביל לשינויים כאלה בתכנית אך התוכנית הבסיסית נשארה כמות שהיא: תוכנית בת שנה עם פגש חד יומי אחת לחודש במהלכו יתקיימו מספר סשנים עם מרצים שונים, בעלי רקע שונה במביאם פרספקטיבות שונות להתמודדות עם הסוגייה.
לאחר קבלת הסכמת ועד החינוך למתן מענק למורים שישתתפו בסמינר לאורך כל השנה פנינו לארגונים שונים כמו הסטודנטים, תנועות הנוער וצוות התגובות העיתונאי להשתתף במפגשים השונים. ההסכמה הייתה גורפת. יש כאן צורך.
הרעיון היה לפתוח "בגדול" ולכן המרצה המוביל ליום הראשון, לסשן הפתיחה היה ניל לזארוס. מרצה בעל שם בתחום. הפנייה ל"הגשמה" הייתה אך טבעית וזכינו מייד בהיענות והסכמה לסיוע בשליחתו של המרצה כמו גם במימון חלק מההוצאות הכרוכות בהבאתו (והן גבוהות).
התאריך נקבע. פנינו לשיווק התוכנית. פנינו לארגונים השונים שיפנו למשתתפיהם. הפקנו פלייר, פוסטר תואם ומודעה בעיתון. יצאנו לשיווק אירוע הפתיחה כשבועיים לפני האירוע עצמו (קצת מאוחר). תיאמנו את כל התיאומים הקשורים לקיום האירוע ב"ביחד": אולם, כיבוד, שתייה, מקרן, דקורציה, וכמובן מזכירות.
יום האירוע היה מותח: יגיעו אנשים או לא יגיעו? ליום זה נקבעו 4 סשנים: סשן מורים, סשן לסטודנטים ותנועות הנוער, סשן לצוות התגובות העיתונאי וסשן לבני עקיבא והמזרחי.
לסשן המורים הראשון בשעה היעודה הגיעו מעט אנשים אולם באיחור של כ- 15 דקות והמון כסיסת ציפורניים הגיעו כ- 150 איש! הללויה. ניל לזרוס סיפק את הסחורה ובגדול. הרצאתו הייתה סוחפת מרתקת והציגה מודל בסיסי להתמודדות. הסשן הסתיים במחיאות כפיים סוערות ופליטת אנחת רווחה מצידנו.
הסשן השני היה הכי פחות צפוי כיוון שלסטודנטים יש "שם" של לא צפויים, לא מעורבים וכ"ו. להפתעתנו הרבה הגיעו כ- 100 משתתפים! סטודנטים סקרנים, בוגרי תנועות נוער מעורבים ועוד.
הסשן השלישי היה צפוי להיות הצלחה והיה כזה: צוות התגובות העיתונאי ביקשו לא קבל הרצאה אלא להתמקד בשאלות ותשובות וכך היה. ניל לזארוס עצמו ציין בסיפוק את המפגש איתם. מפגש אינטלקטואלי מרתק.
בסה"כ וכולל הסשן עם בני עקיבא היו לנו 350 איש ביום הראשון לסמינר האנטישמיות ואנו מקווים להמשיך ולגרות ולמשוך את הקהל למפגשים הבאים.
התודות הן בראש וראשונה לדפי קרמר ול"הגשמה" על היוזמה, התמיכה והליוי הרציני.פרויקט מרשים ואמיתי.
World Zionist Organization
Jewish Agency for Israel
Director of Israel Centre
E mail: ofer@beyachad.co.za offerd@jafi.org
Personals:
http://picasaweb.google.com/oferdahan
http://oferdahan.spaces.live.com/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה