אז זהו, סוגרים חודש...
מתחילים להיכנס לאיזשהו סדר, ארוחות בוקר משותפות, ליווי לבית הספר (שנמצא ממש בפינה) , נסיעה לבניין "ביחד" לעבודה (עופר) או לחדר כושר ולהתארגנות לקראת לימודים אקדמיים (נעמה).
השבוע כאן קצר, עוד לא התחלנו ומייד נגמר. מבחינת ימים אין הבדל לעומת הארץ אך ההתארגנות השונה: חצי יום שישי וחזרה ביום שני נותנת את התחושה של סופ"ש ארוך. החזרה ביום שני נותנת הרגשה ש"פיספסתי" יום עבודה וכל היום אני בהרגשה שלא הספקתי...
העובדה שבארץ עובדים ביום ראשון מביאה את כמות המיילם ביום שני למספרים דימיוניים. חברים, להפסיק לשלוח מיילים ביום ראשון ותתאפקו עד יום שני, אחרת כל השבוע אני בקטסטרופה של תחושת חוסר הספק...
גם החופשים כאן הם סרט בפני עצמו: חגים יהודיים- חופש. חגים לאומיים- חופש. במקרה, אבל רק במקרה ונפל חג על סופ"ש, אין בעיה- מייד עם תחילת השבוע תפוצה בחופש מקביל לימים שהפסדת בגלל החג שנפל בסוף השבוע. בקיצור- לא בדיוק הקצב שלי...
אפילו במקום העבודה הדברים מתחילים להתייצב- הפרויקטים הצפויים מתחילים להתברר ולהתבהר: הפרוקיט לאיסוף מכתבים לחיילי צה"ל החטופים צובר תאוצה ושתופי פעולה מכל מגוון קשת הארגונים הקהילתיים וכן מרחבי העולם (שוודיה, דרום אמריקה, קנדה, ארה"ב וישראל). ההכנות לקראת סמינר השליחים שאני מארגן לצורך גיבוש השליחים וגיבוש תוכנית העבודה השנתית, ההכנות לקראת ביקורה של שרי אל בוחר פרויקטורית הקליטה הקהילתית במודיעין והכיסוי התקשורתי כמו גם התיאומים השונים עם גורמי הקהילה השונים והעולים הפוטנציאליים- עומדים כבר על סף סיום. גיבוש תוכנית שבוע "לך לך" לכדי עבודת משלחת וכן הבקשה מהסוכנות לביקור צפוי של אברום בורג או הרב מלכיאור, מתחילים להראות סיום חיובי. תוכנית המיצוב של מרכז ישראל בדרום אפריקה המתחילה לקבל את הביטוי בעיתונות היהודית, כמו גם התחלה של שינוי ושיפור תהליכי העלייה במחלקת העלייה לצד שינוי כל הניירת לכדי פולדר מעשי ומתומצת לעולה, קו טלפון לשיחות חינם למחלקה וכן סיכום העבודה מול הגלובל בסוכנות היהודית. גם התוכנית לביקור בקהילות התפוצה בדרום אפריקה נכנסת לשלב המעשי שלה.
לצד אלה כבר ניתן לראות סיומים של דברים: סיום הפעילות המוצלחת של הסמינרים הציוניים בדרום אפריקה. גמר מוצלח של חידון ישראל עם פרס ראשון שנתרם על ידי אל על (כרטיס טיסה לישראל)- ממש תענוג.
בקיצור דברים מתחילים להיסגר באופן חיובי. מה שמאפשר לי "ראש שקט" לקראת מעבר לנגיעה וכניסה לתחומים אליהם טרם הגעתי: היכרת מעמיקה עם מובילי הקהילה הדתיים וכן של הארגונים השונים. קשרתי קשרים מצויינים עם יו"ר ה-IUA שמחפש את שיתוף הפעולה איתי ומזהה את העשייה שלי כמקור לגיוס כספים (ביקור גדי גולדוואסר למשל).
נפגשתי גם עם הרב לורנס פרז (דורון פרץ)- רבה של קהילת "המזרחי", איש דינאמי ששמח לשת"פ.
נפגשתי גם עם מורי החלקות לעברית בבית הספר קינג דויד ויקטורי פארק וכן ישיבה קולג' ואני צפוי להשלים את הסבב במפגש עם המחלקות לעברית בקינג דויד לינקספילד וישיבה קולג'-בנים.
בתכנון כמובן גם טיסה לקייפטאון למפגש עם הפדרציה, השליחים והנהלת רשת בתי הספר "הרצליה". וכן נסיעה לדרבן למפגש עם אנשי הפדרציה והשליח במקום (נבות).
חוויה מיוחדת שארעה לנו ביום שישי. הוזמנו לבית משפחת קיי. ראסל קיי הינו מפקד ה- CSO ביוהנסבורג. איש חביב מאוד שפתח תיק עלייה וחולם להגיע לישראל ולמודיעין. האיש מחזי אפילו את תוכניות הבית אותו הוא רוצה לקנות. אליה וקוץ בה, אישתו אינה מעוניינת לעזוב את דרא"פ.
בכל מקרה, בעוד אנו בדרכנו אליו הרכב התחמם והגיע לרתיחה ברחוב לא סימפטי במיוחד: לואיס בוטה... עצרנו, נתנו לרכב להתקרר (משהו כמו שעה..) והמשכנו עד למקדונלד הקרוב- מקום עמוס באנשים. ניסינו להתקשר בנייד לחילוץ אך הבטריה של הנייד נגמרה. אין טלפון. אין רכב. ערב שישי. אנשים מחכים לנו ואין איך לצאת מהמקום.
כולם הזהירו אותנו מהמשטרה המושחתת של דרום אפריקה, אבל כאן כבר אין ברירה...
ראינו רכב משטרה עם שוטר שנכנס לקנות ארוחה. פנינו אליו בבקשה שיפיץ אותנו לביתו שלראסל עם הסיפור של התקלה ברכב... השוטר הסתכל עלינו כמו משוגעים, חייך עם שיניים צחורות (אותו כמעט ולא ראו בגלל החושך) קישקש משהו בקשר והעמיס את כולנו על ניידת . עכשיו אנחנו בניידת משטרה (6 אנשים ... שוטר עבריין) בדרך לראסל. מגיעים לבית ראסל, מזמזמים בפעמון, מזדהים באינטרקום ונכנסים. ראסל יוצא מהבית ורואה ניידת משטרה נכנסת לו לחצר ומתוך הניידת יוצאת משפחת דהן! האיש עמד להתעלף. כזה עוד לא קרה לו. והוא מפקד ה- CSO... גוף האבטחה היהודי ביוהנסבורג...
כמובן שהסיפור היה מסמר הערב. משפחתו לא הבינה איך עשינו דבר כזה. ככה לא קרה עוד בדרום אפריקה. לך תסביר להם שלא היתה ברירה ובישראל כשאתה בצרה דומה אתה פונה לשוטר...
...ואחרי כל זה סוכות!!! רגע, לפני סוכות. עכשיו ראש השנה או כמו שהם אומרים כאן ראש השונה (-:
קיבלנו הזמנות מכל כיוון אפשרי: אנשי הפדרציה, רבנים, שליחים ומכרים שהכרנו כאן. בסופו של דבר התארחנו בבית הכנסת בויקטורי פארק לתפילות שכללו חוויה מיוחדת של מקהלה שהובילה את התפילה (מאוד יפה!) ואיפשרה לכל הקהל העצום שגדש את בית הכנסת לעסוק בכל נושא בעולם:אופנה עסקים ומי הוא מי ומי עשה מה...
אחרי התפילה נסענו לבית משפחת אהרוני לארוחת ערב החג.
למחרת הוזמנו ונסענו לבית משפחת קרמר, תפילה עם צעירים-בוגרים של המזרחי בהובלת הרב דורון פודלשוק (שליח) וארוחת ערב מיוחדת שכללה את משפחה שהגיעה לרגל חוזה עבודה בדרום אפריקה כמו גם עובד של חברת תקשורת שהגיע למספר חודשים כעובד של חברת התקשורת וודהקום.
הערב נמשך עד השעות הקטנות של הלילה תוך שאנו דנים בהמון נושאים- מתנועת החזרה בתשובה בדרום אפריקה והקבלה לזו שבישראל ועד דיון במוטיבציה לעלייה מדרום אפריקה.
ביקור מעניין היה לנו אתמול בשוק הנקרא "השוק האורגני" יפהפה, בנוי כמו כפר קטן של אומנים ותעשיה אורגנית עם תזמורת כושית של כלי הקשה ויופי של מוסיקה. חוויה מענגת אמיתית.
אז סוכות? סוכות... אנחנו מתכננים לסוע למקומות שרק השמות מגירים אצלי ריר: גודס ווינדו, דויל ווינדו, בלינד ריבר קניון, ליסבון פולס, ברלין פולס, מקמק ריבר אנד פולס (באנגלית זה נקרא טוב יותר) לינה במקום מדהים שנקרא "קריסטל מאונטיין לודג'. והשיא: 4 ימים בקרוגר פארק...
טוב לא אקלקל לעצמי את החוויה ואשמור את ההתלהבות כדי לכתוב על המקומות אחרי הביקור בהם (ואצרף תמונות). כרגע אני שוקל לסוע לשם בקראוואן – אחרי בירור מחירים כמובן. במידה ולא- ברכב שלנו. המפות והתמונות מהאיטרנט "מגניבים" אותי ואני ממש קצר רוח לסוע כבר- גם נעמה והילדים!
זהו בינתיים.
Ofer Dahanמתחילים להיכנס לאיזשהו סדר, ארוחות בוקר משותפות, ליווי לבית הספר (שנמצא ממש בפינה) , נסיעה לבניין "ביחד" לעבודה (עופר) או לחדר כושר ולהתארגנות לקראת לימודים אקדמיים (נעמה).
השבוע כאן קצר, עוד לא התחלנו ומייד נגמר. מבחינת ימים אין הבדל לעומת הארץ אך ההתארגנות השונה: חצי יום שישי וחזרה ביום שני נותנת את התחושה של סופ"ש ארוך. החזרה ביום שני נותנת הרגשה ש"פיספסתי" יום עבודה וכל היום אני בהרגשה שלא הספקתי...
העובדה שבארץ עובדים ביום ראשון מביאה את כמות המיילם ביום שני למספרים דימיוניים. חברים, להפסיק לשלוח מיילים ביום ראשון ותתאפקו עד יום שני, אחרת כל השבוע אני בקטסטרופה של תחושת חוסר הספק...
גם החופשים כאן הם סרט בפני עצמו: חגים יהודיים- חופש. חגים לאומיים- חופש. במקרה, אבל רק במקרה ונפל חג על סופ"ש, אין בעיה- מייד עם תחילת השבוע תפוצה בחופש מקביל לימים שהפסדת בגלל החג שנפל בסוף השבוע. בקיצור- לא בדיוק הקצב שלי...
אפילו במקום העבודה הדברים מתחילים להתייצב- הפרויקטים הצפויים מתחילים להתברר ולהתבהר: הפרוקיט לאיסוף מכתבים לחיילי צה"ל החטופים צובר תאוצה ושתופי פעולה מכל מגוון קשת הארגונים הקהילתיים וכן מרחבי העולם (שוודיה, דרום אמריקה, קנדה, ארה"ב וישראל). ההכנות לקראת סמינר השליחים שאני מארגן לצורך גיבוש השליחים וגיבוש תוכנית העבודה השנתית, ההכנות לקראת ביקורה של שרי אל בוחר פרויקטורית הקליטה הקהילתית במודיעין והכיסוי התקשורתי כמו גם התיאומים השונים עם גורמי הקהילה השונים והעולים הפוטנציאליים- עומדים כבר על סף סיום. גיבוש תוכנית שבוע "לך לך" לכדי עבודת משלחת וכן הבקשה מהסוכנות לביקור צפוי של אברום בורג או הרב מלכיאור, מתחילים להראות סיום חיובי. תוכנית המיצוב של מרכז ישראל בדרום אפריקה המתחילה לקבל את הביטוי בעיתונות היהודית, כמו גם התחלה של שינוי ושיפור תהליכי העלייה במחלקת העלייה לצד שינוי כל הניירת לכדי פולדר מעשי ומתומצת לעולה, קו טלפון לשיחות חינם למחלקה וכן סיכום העבודה מול הגלובל בסוכנות היהודית. גם התוכנית לביקור בקהילות התפוצה בדרום אפריקה נכנסת לשלב המעשי שלה.
לצד אלה כבר ניתן לראות סיומים של דברים: סיום הפעילות המוצלחת של הסמינרים הציוניים בדרום אפריקה. גמר מוצלח של חידון ישראל עם פרס ראשון שנתרם על ידי אל על (כרטיס טיסה לישראל)- ממש תענוג.
בקיצור דברים מתחילים להיסגר באופן חיובי. מה שמאפשר לי "ראש שקט" לקראת מעבר לנגיעה וכניסה לתחומים אליהם טרם הגעתי: היכרת מעמיקה עם מובילי הקהילה הדתיים וכן של הארגונים השונים. קשרתי קשרים מצויינים עם יו"ר ה-IUA שמחפש את שיתוף הפעולה איתי ומזהה את העשייה שלי כמקור לגיוס כספים (ביקור גדי גולדוואסר למשל).
נפגשתי גם עם הרב לורנס פרז (דורון פרץ)- רבה של קהילת "המזרחי", איש דינאמי ששמח לשת"פ.
נפגשתי גם עם מורי החלקות לעברית בבית הספר קינג דויד ויקטורי פארק וכן ישיבה קולג' ואני צפוי להשלים את הסבב במפגש עם המחלקות לעברית בקינג דויד לינקספילד וישיבה קולג'-בנים.
בתכנון כמובן גם טיסה לקייפטאון למפגש עם הפדרציה, השליחים והנהלת רשת בתי הספר "הרצליה". וכן נסיעה לדרבן למפגש עם אנשי הפדרציה והשליח במקום (נבות).
חוויה מיוחדת שארעה לנו ביום שישי. הוזמנו לבית משפחת קיי. ראסל קיי הינו מפקד ה- CSO ביוהנסבורג. איש חביב מאוד שפתח תיק עלייה וחולם להגיע לישראל ולמודיעין. האיש מחזי אפילו את תוכניות הבית אותו הוא רוצה לקנות. אליה וקוץ בה, אישתו אינה מעוניינת לעזוב את דרא"פ.
בכל מקרה, בעוד אנו בדרכנו אליו הרכב התחמם והגיע לרתיחה ברחוב לא סימפטי במיוחד: לואיס בוטה... עצרנו, נתנו לרכב להתקרר (משהו כמו שעה..) והמשכנו עד למקדונלד הקרוב- מקום עמוס באנשים. ניסינו להתקשר בנייד לחילוץ אך הבטריה של הנייד נגמרה. אין טלפון. אין רכב. ערב שישי. אנשים מחכים לנו ואין איך לצאת מהמקום.
כולם הזהירו אותנו מהמשטרה המושחתת של דרום אפריקה, אבל כאן כבר אין ברירה...
ראינו רכב משטרה עם שוטר שנכנס לקנות ארוחה. פנינו אליו בבקשה שיפיץ אותנו לביתו שלראסל עם הסיפור של התקלה ברכב... השוטר הסתכל עלינו כמו משוגעים, חייך עם שיניים צחורות (אותו כמעט ולא ראו בגלל החושך) קישקש משהו בקשר והעמיס את כולנו על ניידת . עכשיו אנחנו בניידת משטרה (6 אנשים ... שוטר עבריין) בדרך לראסל. מגיעים לבית ראסל, מזמזמים בפעמון, מזדהים באינטרקום ונכנסים. ראסל יוצא מהבית ורואה ניידת משטרה נכנסת לו לחצר ומתוך הניידת יוצאת משפחת דהן! האיש עמד להתעלף. כזה עוד לא קרה לו. והוא מפקד ה- CSO... גוף האבטחה היהודי ביוהנסבורג...
כמובן שהסיפור היה מסמר הערב. משפחתו לא הבינה איך עשינו דבר כזה. ככה לא קרה עוד בדרום אפריקה. לך תסביר להם שלא היתה ברירה ובישראל כשאתה בצרה דומה אתה פונה לשוטר...
...ואחרי כל זה סוכות!!! רגע, לפני סוכות. עכשיו ראש השנה או כמו שהם אומרים כאן ראש השונה (-:
קיבלנו הזמנות מכל כיוון אפשרי: אנשי הפדרציה, רבנים, שליחים ומכרים שהכרנו כאן. בסופו של דבר התארחנו בבית הכנסת בויקטורי פארק לתפילות שכללו חוויה מיוחדת של מקהלה שהובילה את התפילה (מאוד יפה!) ואיפשרה לכל הקהל העצום שגדש את בית הכנסת לעסוק בכל נושא בעולם:אופנה עסקים ומי הוא מי ומי עשה מה...
אחרי התפילה נסענו לבית משפחת אהרוני לארוחת ערב החג.
למחרת הוזמנו ונסענו לבית משפחת קרמר, תפילה עם צעירים-בוגרים של המזרחי בהובלת הרב דורון פודלשוק (שליח) וארוחת ערב מיוחדת שכללה את משפחה שהגיעה לרגל חוזה עבודה בדרום אפריקה כמו גם עובד של חברת תקשורת שהגיע למספר חודשים כעובד של חברת התקשורת וודהקום.
הערב נמשך עד השעות הקטנות של הלילה תוך שאנו דנים בהמון נושאים- מתנועת החזרה בתשובה בדרום אפריקה והקבלה לזו שבישראל ועד דיון במוטיבציה לעלייה מדרום אפריקה.
ביקור מעניין היה לנו אתמול בשוק הנקרא "השוק האורגני" יפהפה, בנוי כמו כפר קטן של אומנים ותעשיה אורגנית עם תזמורת כושית של כלי הקשה ויופי של מוסיקה. חוויה מענגת אמיתית.
אז סוכות? סוכות... אנחנו מתכננים לסוע למקומות שרק השמות מגירים אצלי ריר: גודס ווינדו, דויל ווינדו, בלינד ריבר קניון, ליסבון פולס, ברלין פולס, מקמק ריבר אנד פולס (באנגלית זה נקרא טוב יותר) לינה במקום מדהים שנקרא "קריסטל מאונטיין לודג'. והשיא: 4 ימים בקרוגר פארק...
טוב לא אקלקל לעצמי את החוויה ואשמור את ההתלהבות כדי לכתוב על המקומות אחרי הביקור בהם (ואצרף תמונות). כרגע אני שוקל לסוע לשם בקראוואן – אחרי בירור מחירים כמובן. במידה ולא- ברכב שלנו. המפות והתמונות מהאיטרנט "מגניבים" אותי ואני ממש קצר רוח לסוע כבר- גם נעמה והילדים!
זהו בינתיים.
World Zionist Organization
Jewish Agency for Israel
Director of Israel Centre
E mail: ofer@beyachad.co.za offerd@jafi.org
Personals:
http://picasaweb.google.com/oferdahan
http://oferdahan.spaces.live.com/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה