את הרעיון הקודח הזה העליתי במהלך תכנון תוכנית העבודה שלי ל- 2007 בנובמבר 2006. 50 נגנים??? טירוף! ראובן מלאך? כנראה שהייתי ברגע של חוסר שפיות!!! (ורק על מנת להסיר כל ספק: אני מת עליו) אבל הרעיון עלה והתקבל בברכה על ידי הפדרציה הציונית הדרום אפריקאית ביוהנסבורג, קצת פחות בהתלהבות בקייפטאון בשל גודל הקהילה שקשה לה להכיל אירוח של כל כך הרבה אנשים.
דיון קצר עם ראובן מלאך וסיכמנו על המועד- אוגוסט 2008, כשהנגנים בחופשה.
לפרויקט מונתה פרומה סאקס, עובדת הפדרציה הציונית הדרום אפריקאית. אשה קטנה מלאת אנרגיות ומאורגנת להפליא. ישבנו לתכנן את הביקור. אז חוץ מבלי סוף הופעות חשבנו שאם כבר מגיעים לאפריקה ראוי גם להינות מהארץ המדהימה הזאת. השחלנו ביקורים באתרים, אטרקציות, מופעים ועוד המון. אחרי שכל החלומות היו על תוכנית אחת ישבנו לתמחר את החלום. יצא יקר בטירוף. כל פעולה שעשינו הוכפלה ב- 50... כל הוצאה יצאה בכפולות מטורפות... במקביל ניסינו לשמור על העיקרון שהמבקרים ישלמו רק כרטיסי טיסה לדרום אפריקה וכל הביקור כולל הטיסות הפנימיות ימומנו על ידנו.
בשלב זה פנתה פרומה ליו"ר ועד ההורים בביה"ס ויקטורי פארק בבקשה לארגן משפחות מארחות, הבקשה נענתה באופן חיובי ומייד. אנדי שואב ארגנה את כל המשפחות למרות בעיה רפואית קשה שהתעוררה במשפחתה ועשתה זאת על הצד הטוב ביותר בשמחה ועם המון תשומת לב לפרטים- כל הכבוד.
נפגשנו עם מנהל ביה"ס ומנהל מגמת המוסיקה בבית הספר קינג דויד שנענו בשמחה לאתגר (וזה אתגר לא פשוט!).
משם פנינו לנסות לגייס כסף לטיסות הפנים ולמימון ההוצאות הכבדות כאן בדרא"פ. בעל סוכנות נסיעות מקומי (יהודי כמובן מהקהילה) גייס כספים בקהילה והינה יש מימון גם לטיסות הפנים.
ככל שהתקדמנו בארגון הפרויקט , ההתרגשות גברה: מופע עיקרי בקינג דויד ויקטורי פארק, מופע בקינג דויד סנדטון, מופע ב"ממלודי"- עיירת שחורים ליד פרטוריה שהקהילה היהודית מאמצת ותומכת. מופע בדרבן, פרטוריה ואפילו קייפטאון.
בביקורי בארץ ראובן פנה עם בקשה מיוחדת- מופע בשגרירות.., נו? לא חסר צרות? אבל אני מאמין שהכל אפשרי תמיד אז יאללה..
פניתי לשגריר אילן ברוך והסכמנו על מופע אצלו בבית... הוא מזמין את כל הסגל הדיפלומטי והשגרירים של כל המדינות הממוקמים בפרטוריה. הבעייה שנולדה עכשיו הייתה המועד. במועד שהוא הכתיב הם בדרבן... שינינו את התוכנית אחרי התנצלויות אינסוף על מנת שיתאים לשגריר. יש מופע בשגרירות.
פרומה באותו זמן רצה והתרוצצה- ארגון קבלת פנים, אוטובוסים, מופעים, הורים המון המון ארגון!
המועד מתקרב וההתרגשות גוברת. מספר טלפונים מהורים מודאגים (הילדים טסים לאפריקה לא לפריז...) וטבלאת אירוח המשפחות הולכות ונסגרות.
הדס ביתי, ביקרה בארץ ונפגשה עם חברות. נעמה ביקרה בארץ ונפגשה עם חברות. אני הייתי בארץ ו.. כנ"ל. הבנים- יונתן ויואב לעומת זאת לא נפגשו עם חבריהם. לפיכך ביקשנו לארח 6 מחבריהם... מה אני אגיד לכם? קיבוץ פתחנו בבית- 9 ילדים: 3 שלנו ו- 3 אורחים. מזל שיש MAID...
ביום נחיתת התזמורת, משפחת דהן בהתרגשות מלאה. נתנו לילדים יום חופש מבית הספר (נו, לאניברסיטה יגיעו בעוד הרבה שנים) ויצאנו לשדה התעופה לחכות להם.
התזמורת הגיעה. ראשונים יצאו ראובן ורותי ואחריהם הזדחלו חברי התזמורת. המומים. כל כך הרבה כושים, מה זה? נו, במדינה של 44 מיליון כושים סביר להניח שיראו אחד או שניים..
העמסה מהירה על האוטובוס ואנחנו בדרך ל"ביחד" בניין המשרדים שלנו.
בבניין במקביל ארגנו באותו יום (אחרי המון הכנות) חידון תנ"ך מרהיב ורב משתתפים (וזה בדיווח אחר).
ילדי התזמורת נכנסו מבוישים, שקטים, והמומים לאולם קבלת הפנים. שתייה, קצת עוגות ובמקביל המשפחות המארחות מגיעות. הם מצד אחד והנגנים מצד שני. כל צד חושש ותוהה איך להתקרב. ברכנו את כולם וצוותנו אותם האחד לשני. ההתרגשות פגה מייד כאשר עברו לרשות המשפחות שלקחו אותם למקלחת חמה וארוחה ביתית.
אורחינו נאלצו (המסכנים) לחכות שאסיים את חידון התנ"ך,לחלק פרסים וכמובן לברך את הזוכים. נעמה לא יכלה לקחת כל כך הרבה ציוד וילדים ברכב אחד...
נסענו הביתה- שם נגלה לילדים "המחנה" . פריסה של 9 מיטות ומזרונים בשורה. חדר לכל המזוודות וכלי הנגינה ו- 2מקלחות רק להם. מחנה צבאי , אמרתי?
ארוחת הערב נעשתה בתורות והיתה מבצע בפני עצמו. להאכיל 9 מתבגרים? הם לעולם לא שבעים!
בבוקר כבר התארגנו אחרת. לילה לפני, נעמה שאלה כל אחד מה הוא אוהב ומוקדם בבוקר כבר חיכתה להם ארוחת בוקר עם שם ליד כל אחד על מנת לוודא שכולם מקבלים את מה שאוהבים (לא גיוון גדול אבל בכל זאת, תשומת לב).
יצאנו לבית הספר קינג דויד- ממש מל הבית שלנו למפגש היכרות עם בית הספר, האולם, הילדים.
מפגש קצר ומשם מייד לביקור בקונסטיטיושן היל- בית כלא מתקופת האפרטהייד שהפך לבית המשפט הגבוה לצדק.
אחרי סיור וביקור חזרו כולם לקינג דויד לחזרה, ארוחה והערב הגדול לפנינו.
ההתרגשות רבה, קהל זורם פנימה. ציפינו ל- 150- 200 איש. הגיעו כ- 400. האולם היה מלא מפה לפה. לא היו מספיק כסאות, אנשים עמדו.
ההופעה החלה והם היו מעולים!!! הצ'ק נפרע ובגדול. ראובן היה בעננים. הקהל עמד על הרגליים אחרי כל יצירה במחיאות כפיים סוערות. הופעה של שעה וחצי נמשכה ללמעלה משלוש שעות. הרפרטואר נגמר... מנכ'לית הפדרציה וסגניתה כמו רבים אחרים רקדו משמחה ברחבה שלפני התזמורת. מחיאות הכפיים לא פסקו בבקשה לעוד הדרן ועוד הדרן.
בתום הערב הילדים אותם אנו מארחים לא יכלו להרדם. קבלת הפנים המדהימה לה זכו מהקהילה החמה והמיוחדת כאן היו הרבה מעבר לכל מה שהם רגילים ולמה שציפו.
יום המחרת זימן להם על פי התוכנית בעיקר- פאן. גולד ריף סיטי- פארק שעשועים בסגנון יורודיסני עם ההתאמות המתבקשות לדרום אפריקה- מבוסס על עיצוב של עיירת כורי זהב. ביקור כמובן במכרה זהב עצום הכרוי מתחת לפארק ולאחר טלטולים, שקשוקים והרעדות במתקנים השונים יצאו לבית תזמורת הנוער של יוהנסבורג לג'אם סשן עם הילדים המקומיים.
הריצה לא תמה מאחר ומשם הם הוסעו למופע בתיאטרון אפריקאי בשם "אומוג'ה" מופע ריקודים ושירים אפריקאים המייצג את כל שבטי אפריקה (5 שבטים). מופע מרהיב ביופיו.
חצות וכולם כבר הרוגים מעיפות.
למחרת בוקר קונצרט נוסף בבית ספר קינג דויד סנדטון – שוב הצלחה מסחררת לתזמורת והתרגשות רבה בקרב המארחים והנגנים.
מהקונצרט ישר לטיול לפארק הקרנפים והאריות- יצאו 44 וחזרו... 44. אל דאגה.
משם לסיור ב"סוואטו"- גם משם כמעט כולם חזרו. כולם, כולם- נא להרגע...
אני הייתי בפגישות עבודה בקייפטאון ומייד עם חזרתי בערב לקחנו את רותי, קלינסקי וראובן לארוחת ערב מפוארת במקום מדהים ביופיו- "מויו". ערב שנגמר בחצות ובפליאה מסוימת מכיוונו של הרופא לגבי העובדה שיש איפה לבלות באפריקה... נו.
התזמורת טסה לקייפטאון שם מחכה להם משה לדרמן והשליחים שלנו , מלווים אותם לבית הארחה (אכסניית נוער) ומשם לטיולים ברחבי קיפטאון ועד כף התקווה הובה. הטיול כולל ביקור במפרצים המרהיבים במקום, עלייה להר השולחן, ביקור בחוף הפינגווינים, חוף הבולדרים והגעה עד כף התקווה הטובה (קצה דרום אפריקה והנקודה הקרובה ביותר לאנטארקטיקה).
הערב יש להם מופע בקהילה הרפורמית ואני בטוח שיהיה מוצלח. הוכיחו יכולת!
ביום ראשון אני מחכה להם ביוהנסבורג, נוסעים לפרטוריה ולבית השגריר להופעה המיוחלת. טיול בפרטוריה, אירוח משפחות ולמחרת טיסה לדרבן.
לדרבן אתלווה אליהם, נפגש עם השליח שלנו שם, נתארח בקהילה ונטייל לאקווריום הגדול העולם (בו יש כרישים לבנים, ענקיים). הופעה בערב בקהילה ואח"כ BRAI שזה "על האש" עם הקהילה.
זהו בינתיים,
הביקור עד כה היה מוצלח מאוד, ההופעות מעולות. המפגש עם התלמידים בבתי הספר ועם הקהילה היו מדהימים ונוצרה כימיה כמעט מיידית. עד כה התוכנית עובדת כמו שעון...
Ofer Dahanדיון קצר עם ראובן מלאך וסיכמנו על המועד- אוגוסט 2008, כשהנגנים בחופשה.
לפרויקט מונתה פרומה סאקס, עובדת הפדרציה הציונית הדרום אפריקאית. אשה קטנה מלאת אנרגיות ומאורגנת להפליא. ישבנו לתכנן את הביקור. אז חוץ מבלי סוף הופעות חשבנו שאם כבר מגיעים לאפריקה ראוי גם להינות מהארץ המדהימה הזאת. השחלנו ביקורים באתרים, אטרקציות, מופעים ועוד המון. אחרי שכל החלומות היו על תוכנית אחת ישבנו לתמחר את החלום. יצא יקר בטירוף. כל פעולה שעשינו הוכפלה ב- 50... כל הוצאה יצאה בכפולות מטורפות... במקביל ניסינו לשמור על העיקרון שהמבקרים ישלמו רק כרטיסי טיסה לדרום אפריקה וכל הביקור כולל הטיסות הפנימיות ימומנו על ידנו.
בשלב זה פנתה פרומה ליו"ר ועד ההורים בביה"ס ויקטורי פארק בבקשה לארגן משפחות מארחות, הבקשה נענתה באופן חיובי ומייד. אנדי שואב ארגנה את כל המשפחות למרות בעיה רפואית קשה שהתעוררה במשפחתה ועשתה זאת על הצד הטוב ביותר בשמחה ועם המון תשומת לב לפרטים- כל הכבוד.
נפגשנו עם מנהל ביה"ס ומנהל מגמת המוסיקה בבית הספר קינג דויד שנענו בשמחה לאתגר (וזה אתגר לא פשוט!).
משם פנינו לנסות לגייס כסף לטיסות הפנים ולמימון ההוצאות הכבדות כאן בדרא"פ. בעל סוכנות נסיעות מקומי (יהודי כמובן מהקהילה) גייס כספים בקהילה והינה יש מימון גם לטיסות הפנים.
ככל שהתקדמנו בארגון הפרויקט , ההתרגשות גברה: מופע עיקרי בקינג דויד ויקטורי פארק, מופע בקינג דויד סנדטון, מופע ב"ממלודי"- עיירת שחורים ליד פרטוריה שהקהילה היהודית מאמצת ותומכת. מופע בדרבן, פרטוריה ואפילו קייפטאון.
בביקורי בארץ ראובן פנה עם בקשה מיוחדת- מופע בשגרירות.., נו? לא חסר צרות? אבל אני מאמין שהכל אפשרי תמיד אז יאללה..
פניתי לשגריר אילן ברוך והסכמנו על מופע אצלו בבית... הוא מזמין את כל הסגל הדיפלומטי והשגרירים של כל המדינות הממוקמים בפרטוריה. הבעייה שנולדה עכשיו הייתה המועד. במועד שהוא הכתיב הם בדרבן... שינינו את התוכנית אחרי התנצלויות אינסוף על מנת שיתאים לשגריר. יש מופע בשגרירות.
פרומה באותו זמן רצה והתרוצצה- ארגון קבלת פנים, אוטובוסים, מופעים, הורים המון המון ארגון!
המועד מתקרב וההתרגשות גוברת. מספר טלפונים מהורים מודאגים (הילדים טסים לאפריקה לא לפריז...) וטבלאת אירוח המשפחות הולכות ונסגרות.
הדס ביתי, ביקרה בארץ ונפגשה עם חברות. נעמה ביקרה בארץ ונפגשה עם חברות. אני הייתי בארץ ו.. כנ"ל. הבנים- יונתן ויואב לעומת זאת לא נפגשו עם חבריהם. לפיכך ביקשנו לארח 6 מחבריהם... מה אני אגיד לכם? קיבוץ פתחנו בבית- 9 ילדים: 3 שלנו ו- 3 אורחים. מזל שיש MAID...
ביום נחיתת התזמורת, משפחת דהן בהתרגשות מלאה. נתנו לילדים יום חופש מבית הספר (נו, לאניברסיטה יגיעו בעוד הרבה שנים) ויצאנו לשדה התעופה לחכות להם.
התזמורת הגיעה. ראשונים יצאו ראובן ורותי ואחריהם הזדחלו חברי התזמורת. המומים. כל כך הרבה כושים, מה זה? נו, במדינה של 44 מיליון כושים סביר להניח שיראו אחד או שניים..
העמסה מהירה על האוטובוס ואנחנו בדרך ל"ביחד" בניין המשרדים שלנו.
בבניין במקביל ארגנו באותו יום (אחרי המון הכנות) חידון תנ"ך מרהיב ורב משתתפים (וזה בדיווח אחר).
ילדי התזמורת נכנסו מבוישים, שקטים, והמומים לאולם קבלת הפנים. שתייה, קצת עוגות ובמקביל המשפחות המארחות מגיעות. הם מצד אחד והנגנים מצד שני. כל צד חושש ותוהה איך להתקרב. ברכנו את כולם וצוותנו אותם האחד לשני. ההתרגשות פגה מייד כאשר עברו לרשות המשפחות שלקחו אותם למקלחת חמה וארוחה ביתית.
אורחינו נאלצו (המסכנים) לחכות שאסיים את חידון התנ"ך,לחלק פרסים וכמובן לברך את הזוכים. נעמה לא יכלה לקחת כל כך הרבה ציוד וילדים ברכב אחד...
נסענו הביתה- שם נגלה לילדים "המחנה" . פריסה של 9 מיטות ומזרונים בשורה. חדר לכל המזוודות וכלי הנגינה ו- 2מקלחות רק להם. מחנה צבאי , אמרתי?
ארוחת הערב נעשתה בתורות והיתה מבצע בפני עצמו. להאכיל 9 מתבגרים? הם לעולם לא שבעים!
בבוקר כבר התארגנו אחרת. לילה לפני, נעמה שאלה כל אחד מה הוא אוהב ומוקדם בבוקר כבר חיכתה להם ארוחת בוקר עם שם ליד כל אחד על מנת לוודא שכולם מקבלים את מה שאוהבים (לא גיוון גדול אבל בכל זאת, תשומת לב).
יצאנו לבית הספר קינג דויד- ממש מל הבית שלנו למפגש היכרות עם בית הספר, האולם, הילדים.
מפגש קצר ומשם מייד לביקור בקונסטיטיושן היל- בית כלא מתקופת האפרטהייד שהפך לבית המשפט הגבוה לצדק.
אחרי סיור וביקור חזרו כולם לקינג דויד לחזרה, ארוחה והערב הגדול לפנינו.
ההתרגשות רבה, קהל זורם פנימה. ציפינו ל- 150- 200 איש. הגיעו כ- 400. האולם היה מלא מפה לפה. לא היו מספיק כסאות, אנשים עמדו.
ההופעה החלה והם היו מעולים!!! הצ'ק נפרע ובגדול. ראובן היה בעננים. הקהל עמד על הרגליים אחרי כל יצירה במחיאות כפיים סוערות. הופעה של שעה וחצי נמשכה ללמעלה משלוש שעות. הרפרטואר נגמר... מנכ'לית הפדרציה וסגניתה כמו רבים אחרים רקדו משמחה ברחבה שלפני התזמורת. מחיאות הכפיים לא פסקו בבקשה לעוד הדרן ועוד הדרן.
בתום הערב הילדים אותם אנו מארחים לא יכלו להרדם. קבלת הפנים המדהימה לה זכו מהקהילה החמה והמיוחדת כאן היו הרבה מעבר לכל מה שהם רגילים ולמה שציפו.
יום המחרת זימן להם על פי התוכנית בעיקר- פאן. גולד ריף סיטי- פארק שעשועים בסגנון יורודיסני עם ההתאמות המתבקשות לדרום אפריקה- מבוסס על עיצוב של עיירת כורי זהב. ביקור כמובן במכרה זהב עצום הכרוי מתחת לפארק ולאחר טלטולים, שקשוקים והרעדות במתקנים השונים יצאו לבית תזמורת הנוער של יוהנסבורג לג'אם סשן עם הילדים המקומיים.
הריצה לא תמה מאחר ומשם הם הוסעו למופע בתיאטרון אפריקאי בשם "אומוג'ה" מופע ריקודים ושירים אפריקאים המייצג את כל שבטי אפריקה (5 שבטים). מופע מרהיב ביופיו.
חצות וכולם כבר הרוגים מעיפות.
למחרת בוקר קונצרט נוסף בבית ספר קינג דויד סנדטון – שוב הצלחה מסחררת לתזמורת והתרגשות רבה בקרב המארחים והנגנים.
מהקונצרט ישר לטיול לפארק הקרנפים והאריות- יצאו 44 וחזרו... 44. אל דאגה.
משם לסיור ב"סוואטו"- גם משם כמעט כולם חזרו. כולם, כולם- נא להרגע...
אני הייתי בפגישות עבודה בקייפטאון ומייד עם חזרתי בערב לקחנו את רותי, קלינסקי וראובן לארוחת ערב מפוארת במקום מדהים ביופיו- "מויו". ערב שנגמר בחצות ובפליאה מסוימת מכיוונו של הרופא לגבי העובדה שיש איפה לבלות באפריקה... נו.
התזמורת טסה לקייפטאון שם מחכה להם משה לדרמן והשליחים שלנו , מלווים אותם לבית הארחה (אכסניית נוער) ומשם לטיולים ברחבי קיפטאון ועד כף התקווה הובה. הטיול כולל ביקור במפרצים המרהיבים במקום, עלייה להר השולחן, ביקור בחוף הפינגווינים, חוף הבולדרים והגעה עד כף התקווה הטובה (קצה דרום אפריקה והנקודה הקרובה ביותר לאנטארקטיקה).
הערב יש להם מופע בקהילה הרפורמית ואני בטוח שיהיה מוצלח. הוכיחו יכולת!
ביום ראשון אני מחכה להם ביוהנסבורג, נוסעים לפרטוריה ולבית השגריר להופעה המיוחלת. טיול בפרטוריה, אירוח משפחות ולמחרת טיסה לדרבן.
לדרבן אתלווה אליהם, נפגש עם השליח שלנו שם, נתארח בקהילה ונטייל לאקווריום הגדול העולם (בו יש כרישים לבנים, ענקיים). הופעה בערב בקהילה ואח"כ BRAI שזה "על האש" עם הקהילה.
זהו בינתיים,
הביקור עד כה היה מוצלח מאוד, ההופעות מעולות. המפגש עם התלמידים בבתי הספר ועם הקהילה היו מדהימים ונוצרה כימיה כמעט מיידית. עד כה התוכנית עובדת כמו שעון...
World Zionist Organization
Jewish Agency for Israel
Director of Israel Centre
E mail: ofer@beyachad.co.za offerd@jafi.org
Personals:
http://picasaweb.google.com/oferdahan
http://oferdahan.spaces.live.com/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה