יום שבת, 15 בספטמבר 2007

תמיכה במשפחות חטופי צה"ל

קצת רקע, לפני כחודשיים הגיע אליי שי קרמר, שליח בני עקיבא עם רעיון אותו קרא באינטרנט - לאסוף מכתבי תמיכה בחיילי צה"ל שנחטפו ללבנון . עמותה האוספת תמיכה במשפחות ביקשה לכתוב את מכתבי התמיכה. התגייסתי לרעיון מייד. הוצאתי מודעה בג'ויש ריפורט וקראתי לכל הקהילה לכתוב מכתבי תמיכה אותם ביקשתי להעביר אלינו למרכז ישראל. בנוסף שלחתי ביקשתי מנעמה, אישתי לנסח מכתב פנייה לקהילה, את המכתב שכפלתי כפלייר אותו פיזרנו בכל בתי הכנסת . את נוסח המכתב שלחתי לכל השליחים בעולם אשר עשו איתי את קורס השליחים וביקשתי מהם להריץ את הפעילות בארצותיהם.הצגתי את הנושא בפני המשלחת אשר התגייסה ונכנסה לכל בתי הספר על מנת לשבת עם הילדים ולכתוב את המכתבים. נעמה יצרה קשר עם משפחת גולדוואסר, משפחתו של האח החטוף- אהוד גולוואסר וביקשה שיגיע אלינו לביקור גיוס תמיכה בקהילה. התשובה בוששה לבוא למרות טלפונים חוזרים ונישנים שלנו, אך לבסוף ובשבוע "לך לך", שלושה ימים לפני תאריך ההגעה המיוחל קיבלנו את תשובתו של גדי גולדוואסר שהוא אכן מגיע. בפועל ועד הגעתו אספנו כ- 2000 מכתבי תמיכה (מספר ארגזים) . עם הגעתו של גדי גולדוואסר רצנו איתו בכל בתי הכנסת שם פגש כ- 2500 איש, ביקרנו איתו בכל בתי הספר לפגישה עם התלמידים ובסופו של דבר פגש את כל תלמידי בתי הספר היהודיים התיכוניים וחלק מילדי בתי הספר היסודי. משם הטסנו אותו לקייפטאון שם פגש את הקהילה באירועים קהילתיים , תלמידי בתי הספר וגולת העניין- את נציג הצלב האדום אשר לו הוא מסר את כל מכתבי התמיכה שאספנו ובקשה להעבירם לידי החיילים החטופים.משם הטסנו אותו לדרבן לפגישה עם הקהילה. כל האירוע, משך המון הדים ותשומת לב של הקהילה, כתבות וסיקור עיתונאי הן בעיתונות היהודית והן בעיתונות הכללית הדרום אפריקאית. תיאמנו לגדי ראיון ב- 4 מהעיתונים המובילים בדרא"פ, ב- 5 תחנות רדיו גדולות ובתחנת טלוויזיה בכבלים. באחת מתחנות הרדיו הוא הועלה בשידור חי ולמולו בהפתעה הועלה מאזין מוסלמי אשר קינטר אותו בשידור חי וגרם לו עוגמת נפש. בכלל כל ההופעה של גדי בפני הקהילה הייתה אמוציונאלית מאוד, פנייתו הישירה והאישית הביאה לדמעות רבות שנשפכו במהלך נאומו הקצר אך המאוד מרגש. ארחנו אותו אצלנו בבית במהלך השהות שלו בדרום אפריקה וזכינו בחור רציני, מבחוץ סגור מאוד אך מבפנים רגיש ביותר.רבים שאלו אותי למה נכנסתי לכל העניין מלכתחילה, האם אני באמת מאמין שאפשר יהיה להפעיל לחץ כלשהו על הצלב האדום לבקר את החיילים החטופים? האם המהלך אפקטיבי? תשובתי היא חד משמעית: המהלך היה כדאי בגלל מספר סיבות: המהלך הביא לתמיכה במשפחות וזה בפני עצמו חשוב. המהלך הביא להעלאת המודעות בנושא בתוך הקהילה הדום אפריקאית. המהלך הביא את ישראל האמתית, לקהילה. המהלך הביא להתגייסות של הקהילה. ואם כל זה אינו מספיק ויש שמץ של סיכוי שכל המכתבים שהעברנו ישפיעו- דיינו. אז, כן, אני חושב שהמאמץ היה כדאי והלוואי שישה לי את האומץ והכוח לעשות דברים כאלה גם בעתיד. קשה לסכם כזה פרויקט כי כל עוד החיילים נמצאים בשבי החזבאללה, זהו פצע פתוח וכואב. עלה רעיון לשים מודעה בעיתון ובה להציג את מספר הימים מאז שהחיילים נחטפו. מודעה קבועה, אחת לשבוע עם קריאה לבוא ולהתגייס, לתמוך. מודעה פשוטה, עם מספרים... נראה לי בהחלט לבצע זאת.
Ofer Dahan
World Zionist Organization
Jewish Agency for Israel
Director of Israel Centre
E mail: ofer@beyachad.co.za offerd@jafi.org
Personals:
http://picasaweb.google.com/oferdahan
http://oferdahan.spaces.live.com/

אין תגובות: