יום שבת, 15 בספטמבר 2007

עוד שבוע מרתק בדרא"פ

נראה כאילו הזמן עובר פה בלי להבין איך עבר...
עברו עלינו שבועיים שאיפשרו לנו מחד להתארגן באופן טוב יותר על החיים כאן לצד כניסה לעבודה בצורה אינטנסיבית יותר.
תובנת חיים מספר 1: אף פעם אין מספיק זמן...
תובנת חיים מספר 2: בדרום אפריקה זמן נמדד בקנה מידה אחרים מאלה שלנו..
כאמור בשבוע הראשון מיהרנו להכניס את הילדים לבית ספר אותו בחרנו בהחלטה משפחתית לאחר סיור בין בתי הספר השונים. ביה"ס שנבחר הינו קינג דויד ויקטורי פארק. בי"ס יהודי המשלב בי"ס יסודי ותיכון. השיקולים היו שונים: רצינו שהילדים יהיו באותו בית ספר על מנת לאפשר להם את תחושת הבטחון שהם קרובים אחד לשני, לחסוך בהסעות מיותרות לכיוונים שונים, ביה"ס התאים לכולנו מבחינת אווירת הפתיחות היחסית השוררת בו והדימיון המסוים לבית הספר בארץ (רק מסוים...).
מייד עם הכנסת הילדים לביה"ס התחלנו לחפש בית ומצאנו ממש מול שער ביה"ס בית מרווח ששופץ לאחרונה ועונה באופן מושלם לדרישות הבטחון (קומפלקס, חומה, שומר, גדר חשמלית- בקיצור פורט נוקס). שכר הדירה אושר על ידי הסוכנות ובשעה טובה נכנסנו לגור בו. לילדים ולנעמה זה ממש גן עדן: מתעוררים בבוקר בשעה סבירה , התארגנות, א. בוקר ויאללה לבית ספר... ברגל... (בדרא"פ!!!).
הדס נקשרה למספר חברות אבל נופלת מידי פעם לגעגועים קשים ותיסכול. לצד זה היא מסתדרת יופי עם האנגלית. יונתן רוכש את מקומו בין החברים בזכות הסקרנות והשקדנות הבלתי נגמרת שלו- הוא זוכה להערכה רבה מצד המורים והתלמידים ואף רכש לו חברים. האנגלית שלו רצופה שגיאים אבל הוא לא מתבייש ולומד ממש מהר. יואבי שבא בלי שפה בכלל מצא את הדרך המהירה ללמוד: הביא כדורגל ומשחק עם כולם- שפה בינלאומית! הוא לומד את השפה בקצב מסחרר וכבר אחרי שבועיים קורא מילים בודדות. ביה"ס ממש משתף פעולה ושולח אותם ללימודי אנגלית מתוגברים במקום אפריקאנס וזולו, נו אני חושב שבשלב זה של החיים הם יכולים לוותר על שפת הזולו... (-: בכלל לבנים קל יותר להיקלט (אנחנו הזכרים לא ממש מפותחים ולכן לא רואים את הבעיות- לא רואים , אין בעיות... והחיים יפים)
נעמה מתחילה להכיר את הסביבה הקרובה, נרשמה לחדר כושר (חבל"ז) ומחפשת להיות מעורבת וזה כבר סימן טוב! עם זאת הגעגועים וחוסר החופש כמו גם העובדה שהיא ללא רשת ההכרויות והקשרים שהיו לה בארץ, מקשה עליה. אני מאמין שבכוח אישיותה תצליח לבנות מערכת ורשת קשרים עניפה לא פחות גם כאן.
הקדשנו את השבוע (כל שעה פנויה ללא עבודה) לריהוט הבית ומציאת מכונית לנעמה. הרעיון בארץ היה למכור את כל תכולת הבית (עשינו גראג' סייל)- שכן רובו היה כבר בן מספר שנים, ובדרא"פ לקנות הכל חדש. זה מה שעשינו בפועל. יש התרגשות רבה בקניית תכולת בית חדשה, מצד שני זה מפתיע כמה צריך להכניס לבית על מנת להפוך אותו לכזה (ואני כל הזמן סופר את האפסים אחרי המחירים...), קנינו סלון חדש, כלים חדשים, מכשירי חשמל למטבח חדשים ואפילו עמדנו בהתחייבות לצ'פר אותי בפלאזמה עם מערכת קולנוע ביתית משובחת...
את נעמה צ'יפרנו ברכב משובח : ב.מ.וו (הראשון שלנו)- ככה זה , חלוקה שווה: היא לוקחת את הבית האוטו ואני את הכבל מאריך של מערכת הקולנוע הביתית...
המחירים כאן במספרים הם כמו בארץ אבל בערכים כ- 25% פחות, חוץ מאינטרנט ומה שקשור בו (תקשורת) שהמחירים בו הם היסטריים. כל מה שקשור לבית ועיצובו, המחירים ממש מצחיקים בהשוואה לארץ. מכוניות חדשות עולות כמו בארץ אם כי המבחר פה מטורף ויש כאן מכוניות שאפשר רק לראות במגזינים. שוק המשומשות מציע מכוניות מגניבות במחירים זולים...

בעבודה, התחלתי להתמקד בהבנת ולימוד השוטף ומצאתי כי יש המון מקום ליזמוית ודחיפה ועידוד של יזמויות של השליחים. אני מחפש מעודד יזמויות כאלה מתוך מטרה לחדש כל הזמן. מצאתי שהשליחים מעלים כל הזמן רעיונות ממש יצירתיים (אנשים איכותיים ללא ספק) ואני מחפש את הדרך לממש אותם כמו גם יזמויות שלי.
אחד הרעיונות שעלו שאני מבקש לדחוף בכמה רמות הוא פניה לתלמידים בבתי הספר ותנועות הנוער לכתיבת מכתבים מהתלמידים לחטופי צה"ל. את המכתבים להעביר לצלב האדום שיעבירם לחטופים כמו גם לשים על הצלב האדום את האחריות ליצירת הקשר איתם. אני רוצה גם לפנות למשפחות החטופים ואולי לקבל הסכמתם להגיע לדרא"פ לצורך הצגת הנושא וקמפיין ליצירת תמיכה ומודעות. אולי אצליח באמצעות השגריר להפגישם עם נציגי ממשלת דרא"פ שהיא פרו-לבנונית – פלסטינית.
רמה נוספת לטיפול בעניין היא שליחת התוכנית המעובדת לכל השליחים שעשו איתי את קורס השליחים ונמצאים בכל רחבי העולם למימוש גם בארצותיהם, אם כל התלמידים היהודיים ברחבי העולם בו נמצאים שליחנו יכתבו את המכתבים וכולם יעבירו אותם לצלב האדום, האימפקט יכול להיות משמעותי כולל ליווי תקשורתי לעניין.
לצד רעיונות אלה, אני מנסה לקדם משלחת של בוגרי תנועת בני עקיבא בני 25-35 לישראל בשיתוף הסוכנות ושותפות 2000.
לקדם את Israel encounter בהיבטי התקציב, הפרסום,הרישום וההוצאה לפועל של הפרויקט, לקיים את סמינר השליחים שיתקיים באמצע אוקטובר ומטרתו לבנות תוכנית עבודה מתוכללת לכלל הגופים בדרום אריקה- עליה,חינוך, תנועות נוער, שליחים צעירים, קהילה וכל אלה בשתוף עם התוכנית הקהילתית של הפדרציה.
לקדם את נושא הקליטה הקהילתית במודיעין בשיתוף עם הסוכנות, משרד הקליטה ועיריית מודיעין וכן להביא לכאן את נציגת העירייה למסע קידום. למקד מאמץ חינוכי לעלייה בשבוע פרשת "לך לך" בדרום אפריקה כולל אירוח של אישיות בולטת: הרב מלכיאור או אברום בורג. כל אלה לצד כניסה לעומק התקציבים העומדים לרשות מרכז ישראל, הבנה של יחסי הכוחות ומערכות היחסים בין הגופים הרבים והשונים ו... הגעה למענה ל- 100 האימיילים היומיומיים שלי...

הכל כאן עובד די לאט ואני צריך להסתגל לכך כיוון שעצם ההתנהלות האיטית מאוד מלחיצה אותי- ככה אני בנוי...
בשעה טובה התחברנו לאינטרנט בבתי, עדיין אל אידיאלי אבל במגמת שיפור. מקווה שיהיה בסדר ממש בקרוב.
מבחינה משפחתית העובדה שסופ"ש לא מסתיים ביום ראשון, ממש עושה לנו טוב... עוד טיול ועוד ביקור. אחרי טיול לפארק האריות ולגולדן סיטי, אנו מתכוונים לעשות סיור מעניין: סיור בין סוכניות רכב אקזוטיות ביוהנסבורג. צריך להבין, יוהנסבורג זו מעצמה בכל הקשור לכלי רכב אקזוטיים, יש פה המון כסף והוא מוחצן באמצעות הרכב (למול עוני שמציץ בצמתיםוזועק לשמיים בשכונות שמחוץ לעיר). לפיכך, היום ניסע לבקר בסוכניות כמו פרארי, למבורגיני, אסטון מרטין, דייטונה, וגם בסוכנויות "רגילות" מרצדס, ב.מ.וו. אופנועים: הארלי וב.מ.וו. מחר אם הכל יהיה בסדר נבקר בפארק הציפורים (מקום מרשים ביותר).
תמונות? תקבלו....
זהו, מקווה שקיבלתם תמונה כלשהי לגבי מה קורה איתנו. מכתב זה נכתב מהחדר שינה שלנו המשקיף לנוף מהמם של זריחה של יוהנסבורג- השמש מפציעה מעל המגדלים של סנדטון סיטי ומעל הגבעות הירוקות של העיר (כל החדרים פונים לכיוון, אז מי מכם שמתכוון לבוא להתארח- ייהנה באותה מידה) , לבריכה החמודה שבגינה ולירוק שלא נגמר כאן: מהגינה ועד קצה האופק.
להתראות במכתב הבא.
עופר.
Ofer Dahan
World Zionist Organization
Jewish Agency for Israel
Director of Israel Centre
E mail: ofer@beyachad.co.za offerd@jafi.org
Personals:
http://picasaweb.google.com/oferdahan
http://oferdahan.spaces.live.com/

אין תגובות: